
30-11-2009, 12:04
|
|
|
|
חבר מתאריך: 01.10.07
הודעות: 201
|
|
ציטוט:
|
במקור נכתב על ידי sapie
^^ אני חברה של שריונר שאני בקושי רואה אותו ואני מעריכה אותו פי אלף על כך שהוא קרבי ולא אני לא נוטשת אותו לטובת ג'ובניק בקריה.
אני ממליצה לך לבחון את היכולות שלך ולבחון איך אתה יכול לעזור למדינה שלך יותר
סלח לי אבל אם אתה מתגיסי בשביל סנוקר בריכה וחדר קולנוע אז אתה לא צריך צבא אתה צריך נופש.
|
את בסדר גמור.. ובאמת בלי ציניות - ח"ח ממני. שירתתי במשך שלוש שנים, רחוק מהבית, תוך סיכון חיים, יצאתי אחת לשובעיים במשך כל השירות וגם זה לא תמיד התאפשר. חלק מהזמן לא הייתה תקשורת טלפונית, ולשם כך היו לי זוג מחברות. מחברת אחת אצלי, מחברת אחת אצל חברתי. הייתי כותב על חוויותיי וגעגועיי במחברת, וכך גם היא הייתה עושה כשלא יכלה לדבר איתי. בבית היה מעט זמן, לא יכולנו לדבר על הכל, ולכן התחלפנו במחברות, ויכולנו לקרוא מה כל אחד רצה להגיד לשני באותם שבועות ומה עבר עלינו.
לא אשכח את אותם פעמים, בהם כחייל צעיר ומפוחד כתבתי במחברת, תוך רעידות קלות של המרחב המוגן והמילים שנשמעו בקשר - "נפילה, נפילה" ממש כמו בסרט.....
הבחורה הזו, למרות שהשתמטה מצה"ל וטוענת שלעולם לא הייתה יורה באדם - גם אילו עמד מולה עם נשק, חיכתה לי כל השירות, עבדה קשה כדי שנוכל לחיות ביחד, עזבה לשם כך את בית הוריה ועברה לאזור מרוחק מהם, אך במרחק 10 דקות מהקריה.
היא נשארה עימי, ובעוד מספר חודשים אנו עומדים להינשא. אני מעריך אותה על כל מה שהיא עברה בשבילי, מאחל לך זוגויות נפלאה, הדדיות, כבוד והמון הצלחה!
לצערי, לא כל הבחורות בוחרות בדרך הזו ורבות מהן נוטשות את בני הזוג. זה לא מיתוס, זו עובדה קיימת ששמעתי עליה מעשרות לוחמים, לא רק במדינת ישראל.
ולמקרה שלא הבנת, לא הייתי כבאי, ואני גם לא רומז שהבחור שכרגע כנראה טוחן בנח"ל ופתח את האשכול הוא חפשן או נוטה לזה... לכל אחד יש את החלום שלו, והוא מסיבותיו רוצה להיות כבאי. אבל הכרתי אנשים רבים שרצו להיות כבאים בדיוק מהסיבות האלה ועניתי למישהו ששאל למה כבאי כשאתה יכול חי"ר.
|