
02-03-2010, 19:09
|
|
|
|
חבר מתאריך: 13.12.01
הודעות: 8,479
|
|
בתגובה להודעה מספר 11 שנכתבה על ידי stoned שמתחילה ב "אם הוא רשם מינון שידוע כי עלול לגרום למוות, הרי שיש בכך רשלנות."
וועדת שטיינברג כתבה חוקים וסייגים ללא מעט מקרים
מומלץ לעיין למי שמעניין ומצוי בתחום
אני כבר אחרי המקרה הפרטי שלי, וקראתי את רב מסמכי וכתבי הוועדה.
שטיינברג הוא רב לכן אין חשש הלכתי למי שהנושא הזה מפריע לו
וכמובן שהועדה היא כיסוי משפטי.
בקצרה אסור להרוג חולה, אבל ניתן למנוע ממנו טיפולים מסובכים, כואבים פולשניים וכו' שלא ניתן להחזירם לאחור.
לדוגמה חולה שזקוק לזונדה על מנת לאכול והמשפחה מסרבת לטיפול מאחר והוא פולשני.
אין שום בעיה חוקית וגם לא הלכתית, נותנים לחולה אינפוזיה בתוספת גלוקוז. יש בזה בדיוק מה שהגוף צריל בשביל להתקיים, למעשה זה מה שהמוח צריך בשביל להתקיים.
אבל יש כאבים, ורעב, וטשטוש ועוד כל מיני רעות בגלל המצב שהחולה נמצא בו (חולה).
לכן נותנים מורפיום וגם סמי הרדמה, הכל בשביל שהחולה לא יסבול.
ולא חייבים ללכת למנת יתר, הזמן יעשה את שלו, וגם הגוף יעשה את שלו.
חולה מורדם, עם נוזלים וסוכרים תחת השפעת מורפיום, לא סובל ולא כואב לו, וימיו ספורים, לרווחתו (ואני בכלל לא מדבר על רווחת המשפחה כרגע)
_____________________________________
אלו העקרונות שלי, ואם אתה לא אוהב אותם, ובכן, יש לי אחרים.
Groucho Marx
'In the End We Are All Alone, and No One is Coming to Save You''
john reese
|