01-04-2010, 22:42
|
|
|
חבר מתאריך: 10.10.07
הודעות: 2,507
|
|
בניתוח אמינות של רכיבים ומערכות מוכר "גרף האמבטיה" שמתאר את כמות התקלות כפונקציה של הזמן:
בתחילת חיי הרכיב/מוצר יש קצב תקלות גבוה שנובע מ"מחלות ילדות" (בד"כ פגמי יצור). לאחר מכן קצב התקלות מתיצב על ערך נמוך למשך חיי הרכיב/מוצר ואז הוא גדל שוב עקב "זיקנה" של הרכיב.מוצר.
צבא ארה"ב הגדיר תקנים שמחייבים יצרני ציוד צבאי להשתמש ברכיבים שיוצרו ע"פ תקנים אילו (רמות נקיון והגדרות של תהליכים בזמן יצור הרכיבים) וכן הגדיר תקנים לתהליכי BURN IN. בתהליך זה מפעילים את הרכיבים בתנאים קיצוניים של מתח וטמפרטורה במשך תקופה של ימים עד שבועות - וזאת כדי לסנן את הרכיבים החלשים. רכיבים אלו מקבלים סימון מיוחד בהתאם לתקן.
היום כבר אין כמעט שימוש בתקנים הללו מכמה סיבות:
1. התהליכים האזרחיים שופרו, כך שלרוב הם טובים יותר ממה שמוגדר בתקנים.
2. ישום התקנים מייקר מאוד את הרכיבים ואת עלות הציוד הסופית.
3. יצרני הרכיבים לא רצו להתעסק עם התקנים הללו, כך שהיצע הרכיבים בתקן צבאי הלך וקטן.
עקב כך אושר ליצרני הציוד הצבאי להשתמש גם ברכיבים אזרחיים/תעשיתיים והם אלו שאחראים להעביר את המוצר המוגמר תהליכי BURN IN שיסננו את מחלות הילדות.
אגב - גם לשוק האזרחי (בעיקר במוצרים ביצור המוני) נכנסו שיטות סינון ואימות פיתוח דומות (HALT ו HASS).
_____________________________________
Elim
|