
17-05-2010, 14:03
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,996
|
|
אני חושב הפוך ממך בדיוק. עד היום ההתנהלות הישראלית העמומה התירה לכולם לטפח את חשדותיהם וחששותיהם מגרזן אחרית הימים שיוחס לישראל. למעט טענות שהופיעו בפרסומים מחוץ לישראל (סימור הירש ועוד)בשנות התשעים והלאה בדבר חשיפת טילי יריחו על כני השיגור בחרבת זכריה לצילומי הביון של המעצמות בשלב התחלתי של מלחמת יום הכיפורים, לא היו שימושים בביטויים מאיימים שמאזכרים עניין זה.
כיום, ניתן להעריך במידה רבה של הסכמה שהאיום הקונבנציונלי על ישראל יכול לבוא מן הגורמים הבאים מלבנון- ירי מנגד ומגנן, סוריה-צבא מלא, מצרים- צבא מלא, אירן- טילים וטרור, ירדן- צבא בעוצמה נמוכה, רשות פלשתינית- ירי מנגד, טרור וכוחות רגלים ברמה נמוכה-בינונית.
לכל מרכיב הערכה שונה על מידת מימושו במקרה מלחמה מול לבנון סוריה ואירן.
אין יותר צבא עירקי שהוא הדבר שהפחיד את ישראל בהערכת עמידות במלחמה מזן יום הכיפורים אשר על תוצאותיה מוסיפים את הצורך לעמוד מול כוח בגודל הצבא העירקי של שנות השמונים כשצה"ל ומשאבי המדינה נמצאים במצב של 15.10.1973
היום המצב לא כזה מבחינת ההתמודדות הצבאית. כן ישנו איום ישיר וחמור של פגיעה רבה באזרחים ישראלים מעל לראשי הצבא הישראלי הנלחם. האם האיום כל כך חריף שיש לצאת בשבילו מהארון (הגרעיני)?
אני חושב שלא.עדיין לא.
רק אזכיר כי מאז סוף שנות התשעים ישראל מאפשרת פרסום כתבות המתארות הימצאות כמות סקאדים ופרוגים וראשי קרב כימיים בשבילם בהיקף שמכסה את הצפון, גוש דן וירושלים. זאת אומרת שהיכולת לגרום נזק של אלי הרוגים אזרחים אצלנו היה קיים כבר אז, בלי שהתפרסמו ציטוטי איומים בנוסח מפורש כמו זה שהיום.
האם השתנתה תמונת המצב?
האם השתנתה הערכת המצב?
דעתי היא שאם הציטוט אמין ומישהו משלנו התבטא כך במסר שנועד לסורי, אני מקווה שיש לך סיבה מהותית ומבוססת מאוד.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
|