מזכ"ל חיזבאללה ניצל נאום לציון 4 שנים למלחמת לבנון השנייה בכדי להתנגח בישראל. הוא אמר עוד כי לבנון לא תסכים לפגיעה בריבונותה והבטיח כי ארגונו לא יישב בשקט בתקרית הבאה.

http://news.walla.co.il/?w=/13/1717901&m=1&mid=96439

תראו מי יצא מהחור לצווח.

נראה לכם הגיוני שלבנון בכותרות ואני סותם את הפה?
סעד חררה ביקש שלא נתערב עכשיו אלא רק שהאו"ם שמום יספר לו שאנחנו חיסלנו את אבא שלו כי יהיה לו קשה לעשות הצגות בכי במיומנות שעשה פואד סניורה

הביטוי הזה לא מזכיר לכם מישהו?

כאשר קראתי את מה שכתבת, דווקא עלי לי משהו אחר לראש, עוד מישהו שהבטיח "לשבור עצמות"
אבל, ברוך ה' , נרגעתי אחרי שראיתי למה התייחסת.

דדו במלחמת יום כיפור: "נשבור להם את העצמות"
יש את רבין באינתיפאדה הראשונה: "נשבור להם את הידיים והרגליים".

שני משפטים שייצגו את ישראל של פעם, שלא פוחדת ולא חוששת מעימות באשר הוא. היום אנחנו
כבר ישראל אחרת (או בתרגום: אם היום היו נאמרים דברים כאלה - אותו אדם שאמר זאת היה מועף
מהצבא או מגונה נמרצות בפוליטיקה תוך שהוא מכונה הזוי ימני פאשיסט).

משפט כזה הוא לא משפט בהקשר של חוסר חדש מעימות. המשפט מזכיר לי יותר התלהמות והיסטריה מיותרת.

גם כאשר ידענו שיירו טילים ועזה תהפוך לחמסטן צעקו כותרות בעיתון "מתלהמים".

"התלהמות" היה ועודו הטיעון המנצח של השמאלנים נגד יהודים עם רגשות לאחר שרצחים יהודים,
ומאותו בית יוצר קיבלנו את "קורבנות השלום".

עדיף שהשימוש במילה יאסר, מילה פוגעת ומעוררת כעס ( התלהמות ).

נדמה לי שאתה לי עוול.
אני האחרון שתחשוד בו בנטייה שמאלה.
אני טוען שאין צורך ביציאה בהכרזות כאשר צריך להיכנס בהם בכל הכוח.

אני מבין את שאתה אומר
עדיין אני חושב שאפשר להפסיק להשתמש בביטוי המחליא
התלהם, התלהמות, מתלהמים, התלהמו וכן הלאה.

צריך להכות ואין כל צורך לדכא לאנשים את הרגשות,
הצהרות הן חלק חשוב אפילו אם הן נאמרות לשם ההצהרה בלבד
ובעיקר בעידן שהמלחמה בתקשורת חשובה יותר מהמלחמה בשטח.


סיטואציה להדגמת הפוטנציאל הטמון בהצהרות:
לאחר הירי על ישראל הציבור סוער, הפגנות ענק נדלקות בכל רחבי הארץ,
הציבור דורש לחסל את האיום.

האם אתה לא חושב שהפגנות מתלהמות כאלה יעזרו לחזק את מנהיגינו ולתת להם גיבוי לפעולה או חיזוק במו"מ ?

אם הציבור אינו מתלהם הציבור נם, קר, ללא רגשות וללא איכפתיות זה המסר.

שתי אמירות שונות שנאמקו ע״י שני אנשים בעלי אופי שונה ובנסיבות שונות מאוד.

בתור מי שמאמין שדדו, למרות תיפקודו המעולה במלחמה והחוב העצום שעם ישראל חב לו, בדין הודח (על חטא אי הכנת הצבא כראוי לעימות) אני סבור שבעניין ה״נשבור להם את העצמות״ נעשה לו עוול גדול.

האמירה היתה חלק ממסיבת עיתונאים משותפת עם דיין וששודרה בטלויזיה ולא היה שום דבר מתלהם בצורה בה נאמרה. דדו הפגין בדיוק את מה שנדרש באותו הרגע ובאותן הנסיבות מרמטכ״ל ומנהיג - מנהיגות. לאור חומרת המצב וביתר שאת אל מול התמוטטותו של דיין והשפעתה הקשה על מי שהיו קרובים מספיק להבחין בה נידרש מי שיפגין קור רוח, אופטימיות ומעל לכל בטחון עצמי. לו היה מתחיל דדו באותה מסיבת עיתונאים אל מול פני האומה בדיווח כנה ומדוייק של העובדות כפי שהיו בשדה הקרב היה העניין הופך לאסון מוראלי שאת תוצאותיו מי ישורנו.

מימי לא ראיתי מישהו שראוי היה יותר לכנוי ״גבר״ מדדו באותה מסיבת עיתונאים.

רבין, למרות מעלותיו הרבות האחרות, לא נחן באותו החוסן הנפשי של דדו והאמירה שלו בתחילת האינטיפדה הראשונה היתה מיותרת, מזיקה ומעת היסטרית.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

"אנחנו נמשיך לתקוף ואנחנו נמשיך להכות ואנחנו נשבור להם את העצמות, אני עוד לא רוצה להתחייב כמה זמן זה יקח לנו"



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

האמירה הייתה במקום ובזמן. היא עודדה אותי כילד ובטוחני שעודדה גם את המבוגרים בעורף. אני מניח כי בחזית איש לא שמע אותה...

נזכיר כי ההודעה הייתה טרם מתקפת הנגד אשר נכשלה כך שהאמירה עצמה הייתה במקום. התכנון של מתקפת הנגד והבנת איום הסאגרים זה כבר עסק אחר שלא קשור או תלוי באמירה.

רוח המפקד היא דבר חשוב מעין כמוהו ודדו הוא דמות הראויה להערכה רבה על קור הרוח באותם ימים קשים.
זכורה לי גם כותרת בעיתון במותו של רא"ל דוד אלעזר: "אל חללי מלחמת יוה"כ הצטרף מפקדם"

ציטוט:

במקור נכתב על ידי TIMON the mongoose תראו מי יצא מהחור לצווח.

הוא לא יצא מהחור הוא עדיין במחילה שלו עם חיטולים מיאצפאן.

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur

מה זה "נגדע את ידו", זהו? זה מה שהוא יכלו לעשות? איזה לוזר.

"האמת תמיד נמצאת בפשטות, ולא בהכפלה ובסיבוך של דברים"
אייזיק ניוטון