
26-09-2010, 11:17
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 03.03.10
הודעות: 17,061
|
|
הוא לא צדקן. גרוע מזה. הוא עיוור.
רק מי שלא עישן מימיו חושב שלמעשנים יש ברירה.
גילוי נאות: עישנתי במשך משהו כמו 15 שנים וסוף סוף הפסקתי לפני שנה וקצת באמצעות תרופה שנקראת צ'מפיקס. עד כאן גילוי נאות.
להיות מעשן זה להיות אסיר. אתה חי את החיים שלך מסביב לסיגריות, הצורך בוער בך כל הזמן. הפעולות הכי פשוטות מתקשרות לך עם עישון (חברים, אוכל, קפה, הכל מתקשר עם הסיגריות) וזה רק עושה את ההפסקה קשה יותר. אפילו אחרי שהפסקת, הצורך קופץ עליך בלי התרעה. הוא נמצא שם בירכתי המוח. אתה מוצא את עצמך חולם שאתה מעשן. שנה אחרי, הגמילה הפיזית נגמרה כבר מזמן, ופתאום יש לך הצורך הזה בסיגריה....
והאמת היא שלעשן מפסיקים, אבל אף פעם לא באמת נגמלים. מעשנים אינם נהגים מסוכנים או אנשים שמשחקים בנשק. הם אינם גורמים נזק לעצמם או לאחרים מתוך כוונה, או אפילו מתוך רשלנות פושעת.
מעשנים הם אסירים של טעות שעשו פעם אחת. הסיגריה הראשונה הכניסה אותם לכלא הזה.
ועל הטעות הזו הם משלמים מחיר כבד מנשוא
ואז מגיעים העיוורים שאינם אפילו מבינים כמה שהתמזל מזלם, מצביעים אל חומות הכלא ואומרים "הא, אתם מגעילים. הא, אתם רשעים. הא, תפסיקו להרעיל אותי".
_____________________________________
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים
|