
07-10-2010, 20:03
|
|
|
|
חבר מתאריך: 20.08.10
הודעות: 1,170
|
|
בתגובה להודעה מספר 33 שנכתבה על ידי Sam Weller שמתחילה ב "יש חוקי יסוד ולמגילת העצמאות מעמד מיוחד - פסאודו חוקתי"
במגילת עצמאות :
מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה.
מצד שני חוקי היסוד:
ציטוט:
יציבותם של חוקי היסוד
למרות שנהוג לקבוע בחוקה תנאים נוקשים לשינויה, רוב חוקי היסוד במדינת ישראל אינם משוריינים כלל ואחרים משוריינים על ידי דרישה ל-61 חברי כנסת כדי לשנותם. בפירוט, חוק יסוד: הממשלה וחוק-יסוד: חופש העיסוק הם חוקים משוריינים, וניתן לשנותם רק ברוב של 61 חברי כנסת לפחות. כמו כן משוריינים אחדים מסעיפיהם של חוק יסוד: הכנסת וחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל. יתר חוקי היסוד, כולל חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אינם משוריינים, וניתן לשנותם ברוב רגיל, כנהוג ביחס לכל חוק אחר.
במהלך תקופת קיומם הקצרה יחסית עברו חוקי היסוד לא מעט שינויים. בולט בכך חוק יסוד: הממשלה, שגרסתו הנוכחית היא גרסתו השלישית, ושבסוף 2004 עסקה הכנסת בשינויו בשל עניין פעוט - מתן התואר "ממלא מקום ראש הממשלה" לשני שרים במקום לשר אחד. במסגרת הדיון בועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת הביע היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז את דעתו בעניין זה:
|
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97....A1.D7.95.D7.93
לכן קל לשנות אותם ויכולים לשמש (ולדעתי מאוד סביר להניח שימשמו) כלי בידי השלטון כדי להשיג שליטה.
בחוק היסוד אין הסדרה לגבי חופש הביטוי והזכות לשוויון בפני השלטון.
את חוק כבוד האדם וחירותו אפשר לבטל ברוב מיוחס.
אז על מה/למי בעצם נשבעים?
האזרח נשבע לנאמנות אבל הוא לא מקבל זכויות או הגנה (לדוגמה בחוקה האמריקנית), בעצם נשבעים להיות עבד של המדינה.
נערך לאחרונה ע"י Homo sapiens בתאריך 07-10-2010 בשעה 20:06.
|