פסיכיאטר לפני כמה חודשים נתן לי קה"ס 42
אחרי זה נתנו לי פסיכיאטר עוד פעם והעלו לי קה"ס ל43 וקב"ן ייזום.

למרות כל זה מיינו אותי לבסיס סגור במרחק של 75 ק"מ מהבית. 3 אוטובוסים לכיוון 4.5 שעות נסיעה + המתנה.

אמרתי לכל בעלי הסמכויות בבסיס מ"פ סמ"פ מפקד ומפקד ישיר על הבעיות שלי שכוללות בעיות נפשיות רפואיות ות"ש.

קיצר אפרט אם יידרש את כל הסיפור הרבה מפקדים שבמהלך תקופה ארוכה בבקום לא עשו כלום הרבה עבירות על חוקי מטכ"ל בסיסיים, אבל מה שווה קבילה? אם היחס שווה מכל המפקדים שהם ילדים בני גילך.

היום אחרי שגיליתי ששמו לי שמירות בחמשו"ש ואמרתי לסמ"פ (שבבוקר סיפחו אותי עליו עד הסופ"ש) תקשיב הרי אמרתי שיש לי ת"ש 3 ויש לי כמה הפניות פתוחות, וזה שבוע אימון בבסיס ואין אפטרים איך תתנו לי את הת"ש 3 שלי?

הוא אמר טוב אני אתן לך למרות הכל 2 לילות בבית, תסתפק בזה. להתראות. סוף שיחה.
אמרתי שלא מתאים לי, כי אני מכיר את המערכת ויודע שככה רק תלמו לוותר לי על הת"ש, אבל כבר אף אחד לא הקשיב.

ולא נותנים לי כבר שבועיים וחצי קב"ן, לא רוצה לחזור לשם!! מה לעשות???

קפ"צ לא עוזרים אין להם כח. קצין העיר יותר גרוע וקבילות שואלים אותי מה אני רוצה מהם....

למי נשאר לי לפנות? הרעיון האחרון שנשאר לי זה העיתונות.... אבל בטח יקח מלאה זמן...

לסמ"פ אין סמכות לאשר או לא לאשר לך קה"ס, או ת"ש.
אני מציע לך לפנות למ"פ.
ואם לא נותנים לך הקלות שמגיעות לך אז פשוט לקבול.

+1

אתה יכול גם לבוא אליו ולהסביר שאתה לא רוצה, אבל אם לא תקבל את מה שמגיע לך תאלץ לקבול.


דרך אגב, אתה כותב שהגורמים הרלוונטים (קבילות, קצין פניות ציבור וכו) מתעלמים מהפניות שלך, למה בידיוק? מה ענו לך? אין סיבה שלא תקבל את מה שניקבע לך.

הגלריה שלי בפליקר

קפ"צ אומרים לי אנחנו פה בשבילך 24 שעות ביממה,

ושלחתי להם מכתב מפורט בן כמה דפים על כל הבעיות.

אז היא אומרת אין לי יותר מדי מה לעשות אם זה.



אז הכי עדכני היא התקשרה למפקד הישיר שלי,

להגיד שיש לי בעיות רפואיות ויש לי הרבה הפניות אז שלא יחשוב שאני צוחק עליו,

באותו היום המפקד שלי אומר לי תקשיב, כבר מסתכלים עלינו עקום, תתחיל לקצץ בהפניות.