יותר מ-60% מהתוצר הגולמי של הרשות מגיעים מארה"ב, האיחוד האירופי, האו"ם, הבנק העולמי, ומדינות נוספות, כך עולה ממחקר על כלכלת הרשות הפלסטינית שביצע איל עופר והח"מ.

מהנתונים עולה כי בשנתיים האחרונות הסתמכותה של הרשות על תרומות רק גברה. שיעור התרומות עלה ביותר מ-20% לכ-4 מיליארדי דולרים בשנה. בפועל, היקף התרומות יותר מהכפיל את עצמו בתוך 4 שנים. רוב הכסף הזה אינו משמש לעידוד הצמיחה אלא רק לתשלום משכורות לאינספור פקידים ולמנגנונים מנופחים ביותר של הרשות הפלסטינית.

השנורר הלאומי הפלסטיני הוא לא אחר מראש ממשלת הרשות סאלם פיאד וככלכלן מוכשר היודע את נפש המדינות התורמות, הוא מצליח להציג חזות של מעין התקדמות כאשר בפועל לא קורה כמעט דבר. הפלסטינים הן ביהודה ושומרון והן בעזה מצליחים לצמוח כלכלית כמו שהסקטור החרדי בישראל צומח - הרבה רוח ומעט מאד דברים בקרקע.

ניתן לבנות כלכלה באמצעות תרומות כפי שקרה וקורה במדינות רבות בעולם, אם סיוע חוץ ותרומות אלו מוקדשות לפיתוח, לייצור ולתשתיות, אך מתברר שזה אינו המקרה. התרומות הבינלאומיות הולכות לביסוס מוסדות השלטון הפלסטיני באמצעות הקצאת כספים - ולא באמצעות בניית תשתיות, תעשייה, פיתוח הון אנושי וכו'. מדובר במדיניות המבוססת על שנור, שבלעדיה אין לרשות ואנשיה יכולת קיום עצמאית.

http://www.themarker.com/tmc/articl...ml&from=haaretz

אחרת איך ישנררו כסף בתואנה של אזרחים מסכנים תחת כיבוש/מצור?

ומעמיקים (בנושאים כמו מדע המדינה) מאששים את מה שההגיון הגבריא אומר מלכתחילה...

ואם לעשות פראפרזה על מה שכתב סאטיריקן אמריקני על "הפלשטינים" כבר לפני כמעט עשור:

הם יכלו לקבל מדינה מתי שרצו בשנים האחרונות, כולל כאשר בקמפ דיויד ברק הציע להם אפילו יותר ממה שציפו. אבל הי... להקים מדינה פירושו מחר בבוקר לקום ולהיות אחראי לפינוי אשפה, מערכת חינוך ומערכת בריאות: זה אומר להיות חשוף לביקורת על תפקודך בכל הנ"ל... זה פאקינג אומר לקחת אחריות בפעם הראשונה. ולמה שיעשו את כל זה, אם מן הצד השני ישנה האפשרות המפתה של להתמיד בדבקות בפאתוס הבלתי נגמר של "מאבק הרואי ומוות"?

.