02-05-2012, 22:42
|
מנהל פורום סטודנטים
|
|
חבר מתאריך: 03.09.08
הודעות: 5,050
|
|
ברפואה יש שאיפה לאכוף את התחום האפור, קיימת וועדת אתיקה. במקום בו אני נמצא הפעם היחידה ששמעתי על התכנסות של הוועדה הייתה בשאלה של טיפול בחולה.
אבל אמורה להיות התעסקות בנושא - אבל אני לא מכיר באמת את העבודה של הוועדה.
תשובה ודלק נדל"ן הם לא דמגוגיה עתונאית. לפי הספר הוא היה יכול היה לחמוק ובפועל אף חמק מתשלום החוב, למרות שיש לו כסף לשלם. אבל פה בדיוק הנקודה, הערכים שאני מאמין בהם זה שכשאתה חייב למשהו כסף אתה עושה כל שביכולתך לשלם לו.
אתה לא מתחמק מחוב בזמן שיש לך יתרה ענקית בחשבון הבנק, גם אם זה חוקי. זה לא מוסרי ולא אתי.
וההשוואה שאני עושה עם תחום הרפואה היא באמת לא ממקום של "רופאים הם סוג של אלטרואיסטים ומנהלי השקעות הם תאבי בצע מטונפים" ממש לא, אפילו להפך.
יש רופאים מכל הסוגים וברוקרים מכל הסוגים.
ההשוואה באה כי ברמה כזאת או אחרת למנהל הפנסיה שלי. (שבשלב זה היא די עלובה, כי ההפרשות שלי הם כל כך זניחות שלא שווה לי להתעסק עם זה) יש השפעה על העתיד שלי, כמו לרופא על הבריאות לש המטופלים שלו.
שרוקי, כשמשהו חס וחלילה מאושפז בבית חולים. לצוות הרפואי, ולהנהלת בית החולים, יש לא מעט פעמים אינטרסים שונים מזה של החולה.
לא צריך ללכת רחוק. ביקור בוקר, החולה במצב שאפשר לשחרר אותו ואפשר להשאיר אותו יום נוסף. אם משאירים אותו יום נוסף בית החולים ירוויח עוד כסף, המתמחה יצטרך לכתוב מכתב שחרור אחד פחות בצהריים.(זה הרבה עבודה) הבכיר יצטרך לעבור על מכתב שחרור אחד פחות (גם לא מעט עבודה) ולתורן יהיה אשפוז אחד פחות בלילה (מלא עבודה). הדבר היחיד שיקרה זה שהחולה יהיה עוד לילה מחוץ לבית וסיכוי מוגבר לתפוס איזה חיידק עמיד.
הוא בחיים לא ידע על זה, לא תהיה לא שום דרך, ולא תהיה שום בעיה להסביר שרצינו להשגיח עליו עוד לילה אחד לראות שהחום לא עולה.
ושלא תבין לא נכון, בביקור כשיש את הדיון אם לשחרר עולה, כל הדברים הללו שלחלוטין לא רלוונטים מבחינת החולה חולפים בראש של המתמחה.
ברוב המוחלט של המקרים. (ברוב המוחלט, לא כולם) טובת החולה מנצחת והבכיר שם את התיק בערימה של השחרור.
האם יש מקרים שהמתמחה מסתכלת על הבכירה ועל ערימת התיקים והבכירה אומרת את יודעת מה בואי נשגיח עליו עד מחר? בהחלט כן. האם זאת נורמה או קרוב לכך, חד משמעית לא. אפילו לא קרוב לזה.
לעומת זאת התחושה שלי מיועצי השקעות, ואני מכיר כמה וכמה, היא שיועץ ההשקעות, המייצג של המוסדי, הדירקטור או בעל השליטה. מתייחסים לכסף שלי, שנאסף באמת בעמל רב. מתוך אותו כובד ראש ואותה יושרה שיש לפחות בתחום היחיד שאני מכיר קצת.
אני לא מצפה למלאכים, כי אין כאלו וגם אני לא רוצה להיות כזה. אני מצפה פשוט ליחס זהה.
ואין לי ספק שבתחום הזה יש גם אנשים ישרים שהיחס שלהם לכסף שלי, הוא כמו שבעזרת השם יום אחד אדע להתייחס אני לבריאות של בני האדם. התחושה שלי שהנורמות הם לא כאלו.
_____________________________________
זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)
|