הרושם הכללי שלי היה שמדובר בספר דל עד שטחי. ספר שמביא אנקדוטות ולא סיפורים של ממש - למשל סיפור מטוס הלביא שמצומצם לכדי שליש עמוד (ואולי אני טועה - סה"כ הסתכלתי בספר ברפרוף לאחר שקיבלתי אותו ולא קראתי בו עדיין לעומק)...

אם אני מנסה להשוות בין הספר הזה לבין ספרו של בונן "ממעבדה למלחמה" או ספרו של מרדור - הרי ששם יש הרבה יותר תוכן מהותי.

אני מבין שמדובר בסוג של אלבום זיכרון לעובדים, וככזה - אני יודע שחלקם מתרפקים עליו ואחרים - מעבירים את הספר למי שמוכן להרים אותו...

כמובן שיש בו גם גילויים וחשיפות (שואל את עצמי אם לציין או לאפשר להן לצוץ בחידות בעתיד) - אבל אלו הולכות בו לאיבוד וחבל...

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק