http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4595422,00.html

תגובה של מאן דהוא שהגיעה אלי בוואטס:

בעקבות הכתבה המתחנפת על מפקד בה"ד 1
**
שלום לכם אנשים טובים.
בעבר עסקנו כאן בפרשת הדחתו של צוער מבה"ד 1 על רקע דתי.
קיוויתי מאוד שהנושא הזה כבר מאחורינו,
אני חושב שעימותים בצה"ל סביב נושאים דתיים הם הרסניים, וכשיש בעיות – ראוי ללבנן בפורומים סגורים וברוח טובה.
אולם לצערי אני נאלץ לשוב ולעסוק בכך, בעקבות הכתבה שפורסמה הבוקר בנוני-תון (ידיעות אחרונות).
**
מספר הערות על הכתבה באופן כללי:
1. בכתבה מתוארים "אירועים חריגים" בבה"ד על רקע דתי, כשאחת הדוגמאות היא בקשתם של צוערים דתיים "לשרת בפלוגה מגדרית הכוללת בנים בלבד".
מבקש רק להזכיר שהפלוגה המגדרית מעוגנת בפקודת השילוב הראוי של צה"ל, פקודה שאמורה לחייב את כל הצבא, ובוודאי את בה"ד 1, המקום שאמור להיות הדוגמה והמופת לקיום פקודות.
אולם מפקד בה"ד 1, אל"מ אבי גיל, הפר את רוח הפקודה הזאת, כשקבע שדי בכך שיהיה "צוות מגדרי", דבר כמעט חסר משמעות וערך לאור העובדה שרוב הפעילות בבה"ד היא דו-צוותית או פלוגתית.
2. בעקבות זאת, הערה לחברים במפלגת הבית היהודי – שימו לב איך זה עובד:
שלב ראשון - מנסים לשבור את הסטטוס קוו בתחום מסוים.
שלב שני - כדי להרגיע את הדתיים מבטיחים להכניס איזשהו סעיף מאזן.
שלב שלישי - הדתיים התמימים והנחמדים (בניגוד לחבריהם ה"קיצוניים") מקבלים את הפשרה למען האחדות.
שלב רביעי - שוחקים את הסעיף המאזן ומנטרלים אותו, עד שהוא הופך לחסר ערך.
או כפי שאמר לאחרונה הרב הראשי דוד לאו שליט"א, צריך להיזהר ממבצעי סוף עונה בענייני דת ומדינה, כי מהר מאוד הם הופכים למכירת חיסול.
3. מפקד בה"ד 1 מתגאה במסמך שחיבר ('אמנת הצוער'), בו נכתב ש:
"במהלך הכשרתך תפגוש צוערים בעלי אמונות, דתות, ורגישויות שונות בהתאם לסביבה שבה גדלו ולייחודם כפרטים, אנו מצפים ממך להיות מאוזן ומאזן."
כל זאת, כמובן, בתנאי שלא מדובר בצוערים בעלי "אמונות, דתות ורגישויות" מסוג מסוים. כשהם מבקשים לעמוד על זכויותיהם, עליך לתייג אותם כקיצוניים ובמקרה הצורך להדיח אותם. אחר כך אפשר לחגוג על זה במשך זמן רב, לספר על זה לכל הצוערים הבאים ולקבל כתבות אוהדות בעיתונות.
4. פעמיים בכתבה אנחנו זוכים לתיאורים קרביים דרמטיים על מעשים לא קרביים בעליל – "אבי גיל לא מיצמץ והדיח את הצוער ממגלן", אבי גיל גילה אומץ לב "לא פחות מאומץ לב בשדה הקרב" כשדרש שהצוערים ילמדו לא רק על מערת המכפלה, אלא גם על תנועת שוברים שתיקה.
התיאורים המתחנפים הללו הם מביכים ומגוחכים, לא רק בגלל הזילות שיש בהם כלפי אומץ לב תחת אש, אלא גם בגלל שאין שום דבר אמיץ בקידום הערכים של האליטות.
בדיוק להפך, התקשורת הופכת אותך לגיבור, שנלחם ב"הדתה" ומגן על ערכי הדמוקרטיה, ודרכך לצמרת צה"ל סלולה.
אם כבר, זה אומץ לב להזכיר פסוק בדף הקרב שלך לפני היציאה למלחמה, כי במקרה כזה תסומן ותתויג עד סוף ימיך, גם אם אתה הטוב שבמפקדים.
5. סתם שאלה מסקרנת: מי עומד מאחורי הכתבה? לא יודע (באמת לא יודע), אבל פעם אמרו לי שאם הכתבה מגמתית ויש בה תמונה גדולה של אדם מסוים, אזי הוא עומד מאחוריה. (אגב, שימו לב לקרדיט על התמונה, צלם ידוע בשם נחום ברנע, אשר כבר היטיב לתאר את הסכנה האמתית העומדת בפני הצבא והמדינה – קצינים בוגרי המכינה בעלי...)
**
ועכשיו, עניינית, לגבי ההדחה של הצוער.
בכתבה נאמר ביחס לאמנת הפלא של מפקד הבה"ד:
"האמנה הזאת כבר עמדה למבחן במאי האחרון, כשצוער דתי מיחידת מגלן פנה למפקדיו וביקש מהם לשחרר אותו מאימון מעורב עם בנות ומדיון על יהודים משיחיים. מפקד הבה"ד, אל"מ גיל, לא מיצמץ, ושבוע לפני סיום הקורס הדיח אותו."
אני רק מבקש להזכיר שכשחשפנו את הפרשה בדף הזה, תגובת דובר צה"ל הייתה:
״הצוער הודח מקורס הקצינים ע״י מפקד בה״ד 1 בגין בעיות משמעת והתנהגות שהתגלו במהלך הקורס."
למזלנו הודלף אז מסמך פנימי שהוכיח שזהו שקר.
ועכשיו, בלי בושה, מציגים בריש גלי את הסיבה האמיתית להדחה, ומבקשים לקבל עליה קרדיט.
למיטב ידיעתי (ואני מקווה שאני מדייק, כי לא נכחתי באותו המפגש), כשהצוער ערער למז"י על הדחתו, מז"י הצדיק אותו בעניין הדתי, אבל אשרר את ההדחה כי מפקד הבה"ד אמר שהיא בגלל סיבות אחרות.
כלומר למפקד זרוע יבשה מותר לספר שההדחה אינה על רקע דתי, אבל כשמדברים בפני הצוערים בבה"ד או כשמתדרכים עיתונאים, מספרים את האמת.
ואני שואל, האם בתוך בליל הערכים החדשים והנאורים בצה"ל, לא הלכו לאיבוד כמה ערכים "ישנים" כגון אמינות ויושר?