[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images.thetimes.co.uk/images/TIMESHeadBGLogo_1.gif]

מאת סטפני פארל בנווה דקלים

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://images.thetimes.co.uk/TGD/picture/0,,215944,00.gif]


כשחיילים ישראלים יבואו בשביל יהודה ומרים גרוס הם כבר לא יהיו בבית. זהו שיעור שהם למדו יותר לפני ממחצית מאה כיהודים הונגרים כשהם נגררו למחנות ריכוז נאציים בשנות הארבעים, ואחרי כן ברחו מהמשטר הקומוניסטי החדש ב 1957.

היום, כמתנחלים ישראלים בעזה הכבושה, הזוג שבנות השמונים לחייהם עומדים בפני הפינוי השלישי שלהם -- מההתנחלות נווה דקלים בה הם חיו במשך 18 שנים.

עם ההתנתקות במרחק פחות מחודש, הם החליטו שהם יותר מידי זקנים בשביל להישאר עם הילדים והנכדים, שיתנגדו לנסיגה. במקום זה, הם יארזו את הבית הראשון שבחרו לעצמם ויעברו למדבר דרום הנגב.

גב' גרוס אמרה: "אין לי כה בשביל זה. אחרי שעברתי את השואה אמרתי לעצמי, 'זו הפעם האחרונה שמישהו יורה לי ללכת', ופתאום זה קורה במדינתי, היכן שאמור להיות לי כח כלשהוא."

מר גרוס הוסיף: "אני לא רוצה לראות את זה קורה בפעם השלישית בחיי."

המאמר המלא באנגלית

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.