ההוי,
דווקא נשיאותו לא זכורה לטובה.
הספר מסתיים עם הכניעה של רוברט אי לי.
הוא היה מאוד חולה בשלבים הסופיים של הכתיבה(היה אפילו פרק אחד שהוסיף הערה ארוכה ולא שילב בתוך הפרק).
אחרי מלחמה אין מה לעשות עם גנרלים...
מנהיגותו בזמן המלחמה הזכירה לי יותר את ז'וקוב וצ'ויקוב הרוסים ממלחמת העולם השנייה, דם בשביל ניצחון.
בניגוד למשל לגנרל פטון שידע לתמרן.
אוהד