דווקא למי שמשוכנע שלא הייתה "בגידה מבפנים" ב-7 באוקטובר, המסקנה חייבת להיות מטלטלת: נסיגה מיהודה ושומרון היא התאבדות קיומית.

​אם האסון נבע מחולשה מבנית וקריסת קונספציה, הרי שזהו "המצב הטבעי" במתקפת פתע שבה האויב תוקף ראשון. במצב כזה, הנתונים הגיאוגרפיים הופכים לשאלת חיים או מוות:

* ​אורך החזית: במקום 60 ק"מ בעזה, אנחנו מדברים על מעל 700 ק"מ של קו תפר - פי 12 יותר שטח חדיר.

* ​העומק האסטרטגי: ללא הרי השומרון, רוחב המדינה מצטמצם לקילומטרים ספורים. אין עורף, אין מרחב תמרון ואין זמן התרעה.

* ​הטופוגרפיה: שליטה של האויב ברכסי ההר החולשים על השפלה הופכת את גוש דן וירושלים למטווח ברווזים.

​בתרחיש של מתקפה רב-זירתית משולבת, ה-7 באוקטובר מתגמד לגמרי לעומת מה שיקרה כאן ללא ההגנה הטריטוריאלית הכי מינימלית והשליטה בגובה. אם הכשל הוא מערכתי, הטבח בדרום לא היה תקלה חד-פעמית - הוא היה רק הקדימון למה שיקרה אם נבצע התנתקות נוספת גם ביו"ש.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/