​כבר בתחילת הדרך, כשרק חתמו על הסכמי אוסלו, היו בתוך מערכת הביטחון אנשים רציניים שהתריעו בקול רם וברור: ההסכמים האלו יביאו עלינו נהרות של דם.
.
​המציאות הוכיחה שהם צדקו. תוכנית ההתנתקות לא הייתה אלא ניסיון נואש ומבוהל לתקן את נזקי אוסלו האומללים - אבל במקום לתקן, היא רק העמיקה את הבור. את התוצאה המדממת של הקונספציה הזו קיבלנו בראש כואב וכל כך אכזרי בשבעה באוקטובר.


​עכשיו תשאלו את עצמכם: את מי משרת השיח על "בגידה מבפנים"?
התשובה פשוטה. הוא מייצר מסך עשן שמנקה מאשמה היסטורית את האדריכלים האמיתיים של האסון - פרס, רבין, ביילין וחבריהם - ומספק לכולנו תירוץ פסיכולוגי נוח. זהו תירוץ שמטרתו למנוע מאיתנו לעשות את מה שבאמת נדרש: להכיר בטעות, לבטל את הסכמי אוסלו לחלוטין ולעקור אותם מהשורש.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/