בוויכוח על גיוס בני מיעוטים, השמאל ומערכת הביטחון נוהגים להסביר: "את הערבים צה"ל עצמו לא רוצה לגייס מסיבות מובנות".
​
הטיעון הזה, שמגיע מהשמאל עצמו, הוא ההוכחה המדויקת ביותר לסכנה המונחת לפתחנו.

​כשמערכת הביטחון ובג"ץ מסכימים שאין לגייס את האוכלוסייה הזו מכיוון שבזמן מלחמה קיים חשש ממשי לגבי נאמנותם - ואף סיכון מוחשי של היפוך קנים - זוהי הודאה רשמית במורכבות ביטחונית עמוקה. חוסר הוודאות לגבי השאלה "האם הם בעדנו או נגדנו" ברגע האמת, הוא הסיבה שצה"ל מראש מוותר על שירותם, בניגוד מוחלט לציבור החרדי שאותו הצבא דורש ומעוניין לשלב.

​כאן נחשף האיום המרכזי:

​מפלגות השמאל והמרכז שואפות להקים קואליציה ולהישען על אותן מפלגות שמייצגות את הציבור הזה, ובכך להפוך אותן ללשון המאזניים של מדינת ישראל.

​בשורה התחתונה:
להצביע למפלגות שמתכננות להפקיד את גורל המדינה, החלטות המלחמה ותקציבי הביטחון בידי גורמים שצה"ל עצמו חושש לתת להם נשק מ"סיבות מובנות" - זו אינה שאלה של ימין ושמאל, אלא סכנה קיומית ברורה לביטחון המדינה.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/