המפלט אל האויב המדומיין: בין אשליות השלום למלחמות מבית

​אנחנו חיים בלופ נצחי של דמיונות ילדותיים. במקום להישיר מבט אל המציאות המורכבת, אנחנו מעדיפים את תרבות ה"תדמיין לך אויב" - הנדסת מציאות שנועדה להתאים לפחדים או לרצונות שלנו, ולא לאמת בשטח.

​האשליה מול האויב מבחוץ: קונספט אוסלו וההתנתקות

​בהסכמי אוסלו הקונספט היה "תדמיין לך אויב שרוצה ויכול לעשות איתו שלום". דמיינו שאם רק ניסוג ונוותר לישות הפלסטינית, השקט יגיע. כשהוויתור הקטן נכשל, האמנו שוויתור גדול יותר יצליח. כשההסכמים קרסו, פנינו לצעדים חד-צדדיים כמו ההתנתקות. בסופו של דבר, המציאות סירבה להתיישר עם הדמיון וטפחה לכולנו על הפנים.

​האשליה מול ה"אויב" מבית: החרדים והמתנחלים

​אותו מנגנון פסיכולוגי פועל כעת גם פנימה, תחת הנוסחה: "תדמיין לך אויב קל, לא מסוכן, כזה שאפשר לנצח". לוקחים חלקים מהעם שלנו - את המתנחלים ואת החרדים - ומסמנים אותם כאויב.

​למה? כי זה נוח. מחפשים אויב "נוח" שאפשר לנהל מולו קרבות רטוריים או פוליטיים בלי לשלם את המחירים הכבדים של מלחמה קיומית אמיתית.

​במקום להסתכל לאויב האמיתי והרצחני בעיניים - התמודדות מורכבת, קשה ומפחידה לכל הדעות - קל ופשוט יותר להפוך את האחים שלך לאויבים, ולנהל מולם מלחמות דמיוניות של מנצחים ומפסידים.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/