משה לא קרא "לשוקו לשוקו" כפי שנכתב אלא "א-שוקל א-שוקל" שפירושו ביידיש הוא קדימה, מהר....

כמו כן היה פוצח בשירה ארוחת בוקר עולה ביוקר, על גלגלים על גלגלים על גלגלים.

עוד דבר שהרשים אותנו בתור חניכים הוא המעבר לשעון מחנה (שהיה בעצם שעון קיץ שלא היה נהוג אז בארץ). עם ההגעה היה טקס שבו כולם הזיזו את המחוגים שעה קדימה.