03-08-2005, 01:13
|
|
|
חבר מתאריך: 10.11.01
הודעות: 9,600
|
|
אני זוכר ממתי
http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=69944
לפקודה תמיד אנחנו
אנחנו מצייתים תמיד לפקודה
נתלוש מהאמא ילד וגם ילדה,
היא תבכה ותצעק - אך לא נפסיק לציית
ניקח איתנו קלשון וגם את,
נחפור ונוציא גוויות מהארון
כי אנחנו - הצבא הפרטי של שרון.
נשבור את הדלת בבתי יתומים
הילדים של חטואל בשמיים בוכים
ניכנס לחדרם - הם כבר לא מפריעים,
נבדוק שאין אף אחד במטבח
נתלוש את תמונת האב שנרצח,
אל חדר המיטות נפרוץ בלי בושה
נמלא פקודה לגרור גם קשישה,
ויאללה החוצה - ביד אותה נאחז
כי אנחנו מצייתים לפקודות של מופז.
לחדריכם הפרטיים ניכנס מהחלון
על הפקודה שלנו חתום עומרי שרון,
אין לנו לב ואין רחמים
מופז ציווה - אנחנו מצייתים.
אלפי פגזים נפלו, אתם על הקרשים
זורקים אתכם מהבית, מה אתם חרשים ?
אוסף של דוסים, אתם הרי לא אנשים
בפקודה תגלו מי גיבור על חלשים,
הנה עכשיו את הוילון אנו תולשים
מוציאים מהסלון רהיטים כמו חדשים
ביד אחת תינוקת, ביד שניה פטישים
מה את בוכה עכשיו, זה אותנו לא מרשים.
כי אנחנו צייתנים, בלי לב בלי נשמה
נקבל ממופז צל"ש על דביקות במשימה.
כן, אנחנו מבטיחים לציית לכל צו
ילדה נכה נגרור בפרוטזה עכשיו,
מילה של מופז בשבילנו היא פקודה
נגרור אב שכול בלי שמץ סלידה
ואחר כך נחזור עם עיטור הגבורה
כי הצלחנו לזרוק מהבית נערה,
היא בכתה - לא שמענו, נהגנו כראוי
אנחנו מגש הכסף שעליו קיבל שרון את הזיכוי.
|