
05-10-2005, 00:22
|
|
|
|
חבר מתאריך: 18.08.02
הודעות: 3,672
|
|
|
למרות שהאשכול סטה מנושאו לחלוטין...אני אענה לך.
בתחילת י"א התמאמנתי בעמית לכושר משהו כמו חצי שנה עד שפרשתי...
האימון בעמית חיזקו אצלי את הקטע המנטאלי ולא יותר מזה... => הכרתי את היוכלות שלי והפנמתי את הגישה של ה"כל בראש".
לאחר שפרשתי , המשכתי להתאמן בכחות עצמי.
הייתי מתאמן פעמיים-שלושה בשבוע = > האימונים כללו ריצה של משהו כמו 2-3 ק"מ עם עליות וירידות ומידי פעם גם בים (הכי טוב).
בסוף כל אימונים הייתי עושה סט מסוים של תרגילי כוח ולאחר מכן שחרור קצר וזהו.
משהו כמו חודש לפני הגיבוש העליתי את מרחק הריצה למשהו כמו 4-5 ק"מ... .
כמו שאתה בטח כבר יודע , לא משנה עד כמה תיהיה מוכן פיזית , הגיבוש ישבור אותך בשלב מסוים.. ובשלב הזה בדיוק תצטרך להפעיל את הראש שלך והלהגיד לעצמך שאתה מסוגל ושאתה רוצה!!!.
תזכור : "הכאב הוא זמני , התהילה היא נצחית" = > קח את המשפט הזה איתך לגיבוש.. (כתוב לך אותו איפשהו... כי יש לך עוד לא מעט זמן לגיבוש).
בהצלחה גבר!
_____________________________________
|