לוגו אתר Fresh          
 
 
  אפשרות תפריט  ראשי     אפשרות תפריט  צ'אט     אפשרות תפריט  מבזקים     אפשרות תפריט  צור קשר     חץ שמאלה __ ברוכים הבאים לפורום מתגייסים וסדירים__ חץ ימינה  

לך אחורה   לובי הפורומים > חיילים, צבא וביטחון > מתגייסים וסדירים
שמור לעצמך קישור לדף זה באתרי שמירת קישורים חברתיים
תגובה
 
כלי אשכול חפש באשכול זה



  #1  
ישן 04-10-2005, 20:54
  Jaood Jaood אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.02.05
הודעות: 80
צריך עזרה! (שביזות וכל השאר...)

אהלן...

אני משרת כבר כחודשיים בצה"ל, ביחידה - בואו נגיד "מיוחדת".
עכשיו, כבר כמעט שבועיים אני כולי שבוז, ממש הלכה לי כל המוטיבציה שהייתה לי בהתחלה, כל ה"קטע" של היחידה כבר לא מלהיב אותי כל כך...
מאז שהתחלתי עם כל השביזות הזאת, אני מבזבז דיי הרבה זמן מהשעת ת"ש (אם לא את כולה לפעמים) בשיחות עם ההורים (שבמהלכן רוב הזמן זולגות דמעות, והרבה לצערי...), ובנוהל שבת בכלל שלא נדע... כשאני עולה לשמירה לבד באמצע הלילה, אני עולה כולי בבאסה (פףף נכון שבלי קשר זה מבאס רצח) ממורמר ועם דמעות בעיניים לפעמים..., כשאני קם בבוקר בא לי להתחיל לבכות ואני פשוט לא רוצה לזוז...

קיצר, אחרי השבועיים ואחרי שיחה מסוימת עם ההורים החלטתי שזהו, אני פונה למפקדים (למפקד האישי בעקרון). אז הייתה לי שיחה ארוכה איתו ועם המ"מ והם ניסו להלהיב אותי וזה, משפטים כמו "לא כולם נולדו עם סכין בין השיניים", ו-"גם אני הייתי ככה, כל אחד מהמפקדים כבר חשב להיות ג'ובניק לא פעם אחת..", ובכלל עם משפטים שכל כך (באמת!) לא מלהיבים אותי כמו "יש הרגשה שאתה תורם" ויש "אחוות לוחמים"... הם אומרים לי דברים כמו "בוא נגיד ככה ש-אין- סיכוי שנוציא אותך מהיחידה" ונסגר ש: או שאני ממשיך את דרכי כולי בבאסה כמו עכשיו - או שאני מוצא דרך לפתרון (מה שאני כבר מחפש מלא, לא מוצא - ולא חושב שאמצא).
קיצר אחרי כמה שיחות כאלה, שבאמת התחילו לעצבן, יש לי שיחה בקרוב עם מישהו בדרגה טיפה יותר גבוהה, מקווה ל"פשרה"..

אני יודע שיש את כל שביזות הטירונות, וברור לי ממה היא נובעת וכו', אבל אני חושב ואפילו בטוח שכל השביזות שלי נובעת מיותר (קודם כל נכנסתי ליחידה, וכל מה שציפיתי לו - לא התממש, כל התדמית - לא נכונה, אני מאוכזב לגמרי. / הקשר עם הבית זה אחד הדברים היותר קשים לי: אני יודע שזה בא לכולם, ואין לי סיבה מוצדקת אבל באמת שאצלי זה פשוט בלתי אפשרי, אני לא מתפקד.../כשאני בבית - בשנייה שרק עולה לי המחשבה שאני חוזר לשם עוד מעט אני שבוז, וכולם כזה "תפסיק!!" ואני פשוט לא יכול,זה דיכאון). אני אישית לא רואה את עצמי בעתיד כלוחם (מצטער, לא כולם מורעלים פה...), ואני גם לא רוצה את זה כי זה פשוט לא אני, ומי שמכיר אותי יודע. באמת שאם לא יהיה לזה פתרון בדרך נורמלית, אני פשוט אחפש כל דרך עקיפה (ומגעילה?....) לצאת מזה..
:/

מה שאני שואל זה, מה אפשר לעשות, ובלי קשר שנייה ליחידה הספציפית שלי - האם יש סיכוי כלשהו שעם הפרופיל שלי (97) והקב"א (56) ייתנו לי לעבור לתפקיד אחר ביחידה (לא כלוחם) - במודיעין או משהו? תפקיד יותר טכני...

שאלות/הצעות/עידוד ייתקבל תמיד בברכה, תודה!
דן...

נערך לאחרונה ע"י Jaood בתאריך 04-10-2005 בשעה 20:57.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #6  
ישן 04-10-2005, 21:21
צלמית המשתמש של Puki
  משתמש זכר Puki Puki אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 04.07.04
הודעות: 672
תראה..
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Jaood שמתחילה ב "צריך עזרה! (שביזות וכל השאר...)"

תראה, אני סה"כ עדיין מלש"ב פעור,
אך אני אספר לך מקרה על חבר שלי שהתגייס גם ליחידה מיוחדת בחיל התותחנים.

בהתחלה היה לו קשה כמו לכולם (הוא לפני זה היה בכלל בקורס חובלים), היה שבוז ברמות
כל כך גבוהות שכל פעם שהיה פשוט חושב על זה שביום א' הוא חוזר לצבא (אז לקורס חובלים)
הוא היה פשוט נכנס לדכאון עמוק, הוא לא רצה לקום בבוקר לא רצה לעשות פשוט דבר!

בסופו של דבר, סיים את החלק הפיסי (ימ"פ), לאחר כל המחשבות האלו והרצון השלילי, בילה
מעט זמן בקורס והחליט סופית וחד משמעית שהוא עוזב את הקורס לאחר ששוחח הרבה עם מפקדיו
והם שכנעו אותו בצורות רבות להמשיך ועודדו אותו, אך מה לעשות, זה רצונו, הוא חתם וויתור.. ועבר הרבה מאז.

בסופו של דבר, לאחר תקופה באמת קשה שהייתה לו שלא החשיבו לו את הפז"מ וגם קיבל דח"ש וגם נפל בראיון ליחידה מסויימת, הוא התגייס לחיל התותחנים (עם נתונים זהים לשלך), עבר את הגיבוש ליחידה המסויימת והתחיל בשירות שלו שם.

לאט לאט התחיל להסתגל למרות שהיה לו באמת קשה בהתחלה ושוב חשב על להפסיק עם כל זה
והוא בן אדם עם המון ראש על הכתפיים ודעות חרוצות - הוא ממש לא רצה להיות קרבי כאשר התגייס, הוא פשוט לא כזה, לא דמיין עצמו כלוחם בכלל, בגלל זה גם כיוון לקורס חובלים.

כעת מספר חודשים לאחר מכן, אני לא יכול לתאר לך אדם אשר יותר שמח לקחת חלק ולהיות לוחם
ביחידה שלו, לאחר כל הקשיים האלו, הזמן עובר, השלבים מסתיימים, התנאים משתנים, שיגרות שונות, כבר לא שמים לב כיצד הבאסה, הדכאון והשביזות עוברת.. הוא באמת שמח כיום, שמח מהיחידה שלו, מהמפקדים שלו, מהחיל והכי הכי חשוב - מהלוחמים שמשרתים יחד איתו, הוא פשוט מעריך בצורה לא נורמלית כל אחד ואחד מהם, למרות שבהתחלה זה לא היה תמיד ככה., והוא עדיין במסלול.


תראה, הצעתי שלי.. למרות שאני באמת עוד לא התגייסתי ואין לי מלה בעניין, תסיים את השלב הנוכחי,
תעסיק את עצמך במחשבות אחרות, חיוביות יותר, תחשוב שיש אנשים במצב גרוע בהרבה ממך ושבוזים לא פחות, אתה תראה שזה לאט לאט יעבור ויהפוך לשגרה - משהו שאתה כבר רגיל אליו והרעיון של לעזוב כבר לא יעלה, כל מה שאתה צריך לעשות זה להיות בעל אמונה והמון רצון שהכל יהיה בסדר בסופו של דבר.



אני מאחל לך המון המון הצלחה, ואני עוד לא שמעתי על אדם אחד שלא עבר תקופה שכזו בזמן השירות הצבאי שלו , אז תחזיק מעמד וההחלטה הסופית היא שלך בלבד.
_____________________________________

לא ארוך, לא קצר
לא קשה, לא קל




תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #9  
ישן 04-10-2005, 21:39
  Jaood Jaood אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.02.05
הודעות: 80
בינתיים תודה!
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Jaood שמתחילה ב "צריך עזרה! (שביזות וכל השאר...)"

גם לי יש את הדקות שאני חושב "וואלה כ*ס אמק, בוא נמשיך עם זה כבר, נעבור את הכל בראבק", אבל הם כל כך נדירות לעומת זמן השביזות.... אני פשוט לא רואה את עצמי ממשיך בשגרה הזאת...

עכשיו, אני לא יודע אם להמשיך בבאסה הזאת, למשוך עוד - להתקדם טיפה ולקוות שזה ייעבור...
-או- לנסות לעבור לתפקיד אחר ביחידה, פחות קרבי ויותר טכני (בתקווה שבכלל אפשר), עם יציאות אולי יותר טובות ותנאים יותר נורמליים, בו אני חושב שאני אוכל לתפקד מצויין ולתרום הרבה יותר...

עזרההה

עריכה- אפשר להגיד שאני "בין שלבים" ביחידה, אז אולי זה באמת הזמן המתאים לעשות צעד?
_____________________________________
....


נערך לאחרונה ע"י Jaood בתאריך 04-10-2005 בשעה 21:43.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #10  
ישן 04-10-2005, 21:46
  klinsmann18 klinsmann18 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 27.09.05
הודעות: 27
לדעתי ..
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Jaood שמתחילה ב "צריך עזרה! (שביזות וכל השאר...)"

תן לזה עוד צ'אנס. אתה רק בתחילת הדרך (טירונות).
לאט לאט התכנים נהיים יותר מעניינים (טירונות יחידה, הכשרות ייעודיות). הקשר שלך עם החבר'ה יתחזק, תתחיל להתרגל לקטע של המרחק מהבית.
לכל חייל יש את הקטעים האלה אבל תנסה לחשוב בטווח הארוך - יש מצב שאם תחתום ויתור אתה תצטער מאוד מאוד על כך.
החוכמה במצבים קשים היא לחשוב ולהיות שקול ולא לתת ליצרים והרגשות העכשוויות להחליט (על כן נאמר "לא שופטים אדם בשעת צערו").
הצבא, גם היחידות המיוחדות שכ"כ נוצצות לנו כמלש"בים , זה לא מקום קל. יש המון קשיים, ביחידות המיוחדות בכלל.

בשורה התחתונה רק אתה יכול להחליט מה לעשות. אם תגיע להחלטה אמיתית וצלולה שאתה רוצה לעזוב את היחידה- לא תהיה להם דרך לעצור אותך.
עריכה: לפי מה שאני יודע ביחידות המיוחדות יש שלל תפקידים עורפיים. כל זה תלוי באיזה שלב אתה נופל. מש"ק לוט"ר, מדריך ג'ודו, מדריך ניווטים, מדריך צלילה וכו'. אבל יש מסלולי הדרכה שבהם לפי מיטב ידיעתי אתה צריך לסיים מסלול על מנת להכנס אליהם.
נקודה נוספת, שמעתי מחיילים שנפלו מיחידות מיוחדות שלא מומלץ לנסות להשאר ביחידה שממנה נפלת- אז אתה רואה את כל החבר'ה שהם הלוחמים ואתה ה"ג'ובניק" (משחקי אגו, שביזות, הבדלי מעמדות וכו').
אני מאחל לך שנה טובה .
מקווה שתמצא את הדרך למצות את כישורייך.
רק תשתדל לא לעשות משהו שתצטער עליו...

נערך לאחרונה ע"י klinsmann18 בתאריך 04-10-2005 בשעה 21:52.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #14  
ישן 04-10-2005, 22:11
  בית"ר בנשמה בית"ר בנשמה אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 31.05.05
הודעות: 21
גבר
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Jaood שמתחילה ב "צריך עזרה! (שביזות וכל השאר...)"

תשמע גם אח שלי היה במצב כמעט כמו שלך...הוא היה ביחידה מובחרת ורוב החברים שלו היו ג'ובניקים והתחילו להגיד לו למה אתה צריך את זה לטחון כל הזמן כשאנחנו יוצאים כל ערב ואתה טוחן שמירות...
בקיצר בסוף נשבר לו עשה את כל מה שהוא יכול לעשות..(עדיין אין לי מושג איך הוא יצא אבל יצא) ועזב לחיל האויר ג'ובניק כל יום בבית...ומהרגע הזה הוא לא הפסיק להצטער על אותה טעות היה מת לחזור למקום שהוא יצא ממנו...אבל הוא לא יכל לחזור!!!

בקיצר אחי מה שאני מנסה להגיד זה תחשוב טוב לפני שאתה עושה משהו שלא תתחרט עליו יותר מאוחר...תבין כולם עוברים תקופה קשה בהתחלה תראה אולי כמו שכבר כתבו פה תנסה לחשוב על דברים אחרים חיוביים ותראה מה קורה אם אתה יכול להמשיך תמשיך אם אתה רואה שאתה כבר שבור אז...ההחלטה היא רק שלך...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #17  
ישן 04-10-2005, 22:53
  Red-devil Red-devil אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 06.02.05
הודעות: 32
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי Jaood שמתחילה ב "למה הוא מצטער על זה? אחרי הכל..."

אני מבין אותך, מנסיון אישי חשוב לציין, ויש לי כמה דברים להגיד לך.

דבר ראשון, אתה רק בתחילת הדרך. בשלבים האלה אני זוכר את עצמי ואת חברים שלי פשוט קמים בבוקר, כולם שותקים בבאסה של החיים רק סופרים את הימים עד לשבת.
הטירונות ולאחר מכן בטירונות היחידה, מה לעשות, לא נועדו להיות כיף חיים. אין מה לעשות, זה השלב היותר פיזי והמשביז של המסלול שיעודים שלו הם שונים לגמרי מהיעודים של המשך המסלול.

בכל מקרה אני חייב להבטיח לך שאחרי התקופה הזאת, השירות הופך להיות שונה לגמרי. זה אולי ישמע לך מוזר, אבל אני אישית ממש נהנה לחזור ביום ראשון לצבא. הגיבוש בצוות מדהים ואחרי התקופה המסריחה אתה מתחיל לעבוד נטו ולא להתעסק ב"7 דקות אכלתם" או "4 דקות כולם על ציוד אימון זחילה".
ההכשרה מתחילה ואתה פשוט מתעסק בדברים מעניינים נטו, בלי כל הזבל מסביב.

לי אישית בצוות היו 3 אנשים שבמהלך טירונות היחידה הודיעו שהם רוצים לעזוב. הם חוו את אותה הרגשה שאתה מספר עליה. אנחנו עשינו להם את המוות ואמרנו להם שאין סיכוי שהצוות מוציא אותם, ועשינו כל מה שאנחנו יכולים כדי להוציא אותם מהשביזות. הם שוחחו עם המפקדים גם כן ואני מאמין שהשיחות היו בסגנון הדברים שאתה סיפרת על השיחות שלך.
והנה הם איתי בצוות, נהנים מתמיד ושמחים על כל רגע שהם שם.

עצה שלי, תנשך את השפתיים, תסבול קצת ותמשיך הלאה. הכל משתנה בקרוב ונעשה הרבה יותר מעניין. אל תחשוב על זה ש"אתה לא רוצה להיות לוחם". אחד מהצוות שלי אמר את אותו דבר והנה הוא עוד איתנו ולא שומעים ממנו את המשפטים האלה כבר.

אם לא בשביל היחידה או בשביל עצמך, תעשה את זה בשביל החבר'ה שאיתך ובגלל שבאמת צריכים אנשים כאלה. זה לא "כבוד" להיות ביחידה מובחרת, זה חשוב מאוד וצריכים את האנשים האלה בשביל המדינה. תאמין לי שזה שווה את זה.

דרך אגב, אני בניגוד לאחרים לא הצלחתי להבין באיזה יחידה אתה, אבל זה באמת לא כל כך משנה. אם אופי היחידה או האנשים בצוות לא מתחברים לראש שלך, אולי תנסה להגיע ליחידה אחרת. אל תגיד שאתה לא רוצה להיות לוחם, אם הגעת ליחידה סימן שיש בך משהו מיוחד וחבל לזרוק את זה.

שיהיה בהצלחה.
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #19  
ישן 04-10-2005, 22:33
  Benighted Benighted אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 08.09.05
הודעות: 64
שלח הודעה דרך ICQ אל Benighted
שמע אחי..
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Jaood שמתחילה ב "צריך עזרה! (שביזות וכל השאר...)"

אומנם אני סתם מלש"ב אומלל ועדיין לא יודע באמת מה זו שביזות של צבא ובאסה של גיוס, אבל בכל זאת תחשוב על זה - הכי קל לוותר. באמת, אתה מוותר ואז אתה מרגיש "סוף סוף נפטרתי מזה". אבל אחי זה בריחה, במקום להתמודד עם מה שקשה ולנצח את זה אתה התחמקת מזה. תחשוב עוד 5 שנים אתה תפגוש ברחוב מישהו שהיה איתך ביחידה, הבן אדם סיים את המסלול סיים את השירות שלו עם סיפורים חוויות ותחושות גאווה מפה ועד מחר, ואתה שירתת 3 שנים בתור ג'ובניק משועמם בקרייה (לדוגמא). תחושת פיספוס לא קטנה, הא?
תחשוב על כל כמה שהתאמנת כדי להתקבל ליחידה (בהנחה שעשית את זה), אתה לא רוצה לבזבז את זה נכון? אתה לא רוצה לזרוק לפח את כל תחושת הגאווה שהייתה לך כשהתקבלת, נכון?
אל תוותר לעצמך, נצח את עצמך.. אין תחושה יותר טובה מאשר התחושה של התגברות על מכשול קשה.

בהצלחה, תדע שאנשים כמוך שהתקבלו ליחידות מיוחדות אתם מושא הערצה שלי, ואני בטוח של עוד הרבה אנשים.
_____________________________________
"What came and distorted your sight
Saw you benighted by your freight"
Opeth
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #23  
ישן 05-10-2005, 03:46
צלמית המשתמש של u-367
  u-367 u-367 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.05.04
הודעות: 7,801
בשרות הצבאי כמו בחיים ..חייבים לנחות עם שתי רגליים על הקרקע
בתגובה להודעה מספר 19 שנכתבה על ידי Benighted שמתחילה ב "שמע אחי.."

מה שפותח האשכול מציג כרגע ..גם אם הוא לא חושב ככה זוהי מצוקה על רקע נפשי כול שהו
וזה האויב מ"ס 1 של חיילים ולוחמים ביחידות מיוחדות ולכן בכול רגע נתון ובכול מהלך השירות קיימת אפשרות לעזוב את היחידה ללוחמים ביחידות מובחרות
אומנם בהתחלה זה לא ממש נצפה ויותר שומעים מסקנות כמו שהוא נתן ..אבל בהמשך זה כבר הופף להיות גלוי ומסוכן ..
לכן יפה שעה אחת קודם וכאן בדיוק נכנס מה שטענתי כמעט כול הזמן
שכחו מכול העניין של הראבק ושל סכינים בין השיניים וכול השטויות הללו זהו דבר חיובי אבל הקושי הנפשי לשרת ביחידות מובחרות עולה לעיתים שבעתיים מהקושי הפיזי וזה דבר חשוב להבנה על ידכם
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #24  
ישן 05-10-2005, 01:19
  taporik taporik אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 03.04.05
הודעות: 213
גם אני חודשיים בטירונות וגם אצלי יש התקפי שביזות... וגם אני קרבי...
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Jaood שמתחילה ב "צריך עזרה! (שביזות וכל השאר...)"

שמע לי אחי,
אני לא יודע באיזו יחידה אתה...
(אם זה לא סוד, תגיד בבקשה)...
אבל אני מאמין שאתה עדיין בטירונות...
חבר שלי הוא מ"כ...
ולא סתם מ"כ אלה מ"כ ביחידה מובחרת בהנדסה...
אני מצטט לך ישירות את מה שהוא אמר לי באחד מהתקפי השביזות שלי...
"אין, אין אף חייל קרבי שלא שאל את עצמו לפחות פעם אחד "מה אני עושה פה, ולמה אני פה"
הטירונות בנוסף לאתגר הפיזי מביאה עלייך אתגר נפשי... שהוא הקשה ביותר...
אין שום דבר יותר קשה לילד... מאשר ביום אחד שלילת כל חופש בעוד שלפני זה הוא היה אדון לעצמו.."
אבל החוכמה היא לנצח... לעבור את המכשול הזה...
ותאמין שהטירונות היא הדבר הקשה ביותר בשירות, אבל צריך לעבור אותה... תבין, הטירונות הופכת אותך לחייל... ובלי טירונות ודיסטנס לא תהייה חייל...."
אני זוכר את היום הזה 2/8 2005....
אין מילדון עם חיים מלאים מסיבות בלאגנים חברות ומועדונים.. ביום אחד מצאתי את עצמי
במחנה ריכוז בהל"צ... עומד בשלשות עם כובע טמבל וצועק "שמאל, שמאל, שמאל ימין שמאל"
אני זוכר איך בשבועיים הראשונים דיברתי עם חברה שלי ובכיתי...
פשוט בכיתי כמו ילד...
אבל מיד תפסתי את עצמי בידיים ונזכרתי שאני קרבי... ואני גבר... ולא ג'ובנק עם קוצים... ואני הוא זה שצריך להגן על חברה שלי ולא לבכות!!!
אני אומנם לא בסיירת אבל הדיסטנס שלנו מטורף.... בהשוואה לגולני הנדסה ותותחנים הוא הרבה יותר קשה (בדוק), אבל עדיין אסור לוותר ואסור להישבר... תזכור תמיד שהכל תיאטרון....
המכ"ים הם שחקנים... הסמל הוא שחקן... והמ"מ הוא לא רמבו...
ראיתי את הסמל שלי במועדון פעם.... תבין, גם הוא בן אדם... פשוט נתנו לו פקודה "תהייה בן זונה"
והוא מבצע את הפקודה הזאת!!!
וגם אתה צריך לבצע את הפקודות שלך...
תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
  #26  
ישן 05-10-2005, 03:36
צלמית המשתמש של u-367
  u-367 u-367 אינו מחובר  
 
חבר מתאריך: 17.05.04
הודעות: 7,801
מי שיכול לעזור זה אתה לעצמך ..
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Jaood שמתחילה ב "צריך עזרה! (שביזות וכל השאר...)"

ציטוט:
במקור נכתב על ידי Jaood
אני משרת כבר כחודשיים בצה"ל, ביחידה - בואו נגיד "מיוחדת".
עכשיו, כבר כמעט שבועיים אני כולי שבוז, ממש הלכה לי כל המוטיבציה שהייתה לי בהתחלה, כל ה"קטע" של היחידה כבר לא מלהיב אותי כל כך...
מאז שהתחלתי עם כל השביזות הזאת, אני מבזבז דיי הרבה זמן מהשעת ת"ש (אם לא את כולה לפעמים) בשיחות עם ההורים (שבמהלכן רוב הזמן זולגות דמעות, והרבה לצערי...), ובנוהל שבת בכלל שלא נדע... כשאני עולה לשמירה לבד באמצע הלילה, אני עולה כולי בבאסה (פףף נכון שבלי קשר זה מבאס רצח) ממורמר ועם דמעות בעיניים לפעמים..., כשאני קם בבוקר בא לי להתחיל לבכות ואני פשוט לא רוצה לזוז..



בדרך כלל אני לא נותן עצות מסוג זה ..
אבל כאן אני מבין שאתה כנראה במצוקה אמיתית מהמקום שבו אתה נמצא
ראשית .
מה שקורה לך כרגע זה כבר לא שביזות .. המונח הזה מתאים יותר ללוחמים שבוע - שבועיים ראשונים בצה"ל .. זהו בד"כ הזמן שתמצא את כולם בהלם וקושי הסתגלות מכיוון שבצדק זהו הלם וחוסר קליטה של השינוי שחל בחיים
אתה מציג את עצמך כאחד שהגיע למסקנה ברורה שאתה עצמך כבן אדם וכחייל אינו מתאים מבחינת האופי שלך להיות לוחם
ואם הגעת לזה אז בסדר גמור אין פה שום עניין של זלזול בך אבל מפליאה אותי העובדה שתכונה זו לא נצפתה בך בגיבושים שעברת לפני הצבא..
ולדעתי אסור לך לסיים מסלול ובטח שלא ביחידה יעודית כול שהי ..
הנחת העבודה של הסגל ביחידות אלו היא לגרום לחיילים לפרוש מרצון וכך להגיע למצ"ל נדרש בסוף המסלול וכנראה שדבר זה נפל בחלקך אם הגעת למסקנה זו
אתה עצמך אמרת שאתה משרת ביחידה מיוחדת משמע יחידת התנדבות ..
וביחידות אלו בכול רגע נתון אתה יכול לחתום ויתור ולצאת מהם בלי הרבה רעש ובלאגן
הסגל שלך שנתקל בחיילים כמוך תפקידו הוא לנסות למנוע את הצעד שלך באמצעות כול מיני משפטים כגון אלו שציינת .. אבל אם אתה כחייל מבין שאין טעם אז כדאי באמת שתאמר להם שאין לך כוונה להשאר ואתה מעוניין לצאת ולחתום ויתור ..
וזכור
הטירונות והאימון מתקדם הם משחק ילדים לעומת ההכשרות ועבודה עצמה לאחר סיום המסלול
לכן הצעתי לך .. לך על זה כנס למפקדים כבר עכשיו ..ואין לך שום צורך עם מישהו יותר בכיר מהמ"פ טירונות שלך שב מולו ובקש לחתום ויתור
אני משוכנע שהוא יפרד ממך אם תציג את הדברים כפי שהצגת כאן ..
אם תצליח להעביר לו את מה שהעברת לנו אני בטוח שהוא לא יקח על עצמו אחריות במה שנוגע אליך
בנוגע למה שציינת קב"א דפ"ר או תפקידים אחרים :
מקווה שברור לך ..
שלוחם בכול חטיבת חי"ר אחרת לא תהיה
עניין הויתור עצמי שלך יכנס לתיקך האישי וילך איתך לאורך כול השירות הצבאי ועליך להיות מוכן לכול תשובות שליליות אם תבקש כול מיני קורסים ואתגרים אחרים בצה"ל מכיוון שלכול דבר יש מחיר .. אבל לך עדיף כנראה לשרת מחוץ למערך שבו אתה נמצא
שתי דברים חשובים מאוד שאותם לומד כול לוחם ולא משנה באיזה מערך לוחם הם : נחישות ,ודבקות במטרה ולך אין אותם ואת זה מבינים כאן ביתר קלות
מה שתעשה לאחר חתימת הויתור שלך יהיה תלוי בשלישות היחידה שלך שאני מניח שתחזיר אותך לבקו"מ ומשם גיוס מחדש ..
או שמישהו שם יחליט להשאיר אותך ביחידה שלך בתפקיד מנהלתי כול שהו .. מה שאני לא מאמין שיקרה לחייל ששוהה במקום רק חודשיים .. תפקידי צופר אלו ניתנים ללוחמים לפני השחרור שתרמו את חלקם למקום
שיהיה בהצלחה ..
ואין לך מה להרגיש רע עם עצמך תופעות כגון אלו רואים המון בשירות הצבאי ביחוד ביחידות ההתנדבות למניהם
_____________________________________
תמונה שהועלתה על ידי גולש באתר ולכן אין אנו יכולים לדעת מה היא מכילה

תגובה ללא ציטוט תגובה עם ציטוט חזרה לפורום
תגובה

כלי אשכול חפש באשכול זה
חפש באשכול זה:

חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה דרג אשכול זה
דרג אשכול זה:

מזער את תיבת המידע אפשרויות משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים
אתה לא יכול להגיב לאשכולות
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל
קוד [IMG] פעיל
קוד HTML כבוי
מעבר לפורום



כל הזמנים המוצגים בדף זה הם לפי איזור זמן GMT +2. השעה כעת היא 10:13

הדף נוצר ב 0.05 שניות עם 11 שאילתות

הפורום מבוסס על vBulletin, גירסא 3.0.6
כל הזכויות לתוכנת הפורומים שמורות © 2026 - 2000 לחברת Jelsoft Enterprises.
כל הזכויות שמורות ל Fresh.co.il ©

צור קשר | תקנון האתר