גיבוש פלס"ר שריון-אוגוסט 05

התגייסתי לשריון ב31.7.05 וידעתי שלגדודי שריון אין מצב שאני מגיע...לכן הופנתי לגיבוש של פלס"ר שריון { 7 ו 401}.
ישנו יום אחד בבקו"ם { אני לא ירחיב פשוט שכונה} וביום שני בבוקר נסענו לביסל"ש.
ברגע שהגעתי לביסל"ש ידעתי שאני אחרי השבוע הזה לא חוזר לשם ולא משנה מה { אני מהצפון תעשו את החישוב לבד}.
הגענו כל המאותרי פלס"ר לחדרים שפינו לנו והתחלקנו לחדרים.
היום הראשון היה יום התאקלמות בבסיס והסברים על הפלס"ר ומה אנחנו הולכים לעבור בכדי להגיע לשם.
אחרי ארוחת בוקר קלה נכנסנו למרכז הסברים כזה שהכניסו את כל הפרטים האישיים שלנו למחשבים
וכל מיני דברים כאלה...שאלון רפואי וכולי.
לאחר מכן עברנו בדיקת רופא בכדי לדעת אם אנחנו כשירים לגיבוש ולאחר מכן הופננו למרכז הסברים אחר שבו עשינו בסביבות ה 3 שעות מבחנים פסיכוטכניים { תנו ראבק במבחנים זה חשוב של החיים}.
לאחר מכן סתם בזבזנו את שאר היום בלא לעשות כלום תכלס וראינו את כל השריונרים מתחילים להטחן כבר בשלשות וצעקות ורק אנחנו בלי רסן לא עושים כלום חוץ מלהתחבשן כל היום.
אחרי ארוחת ערב קיבלנו זמן מסויים והלכנו לישון { אחרי יום כזה ארוך אתה מתעייף פתאום}...

קמנו...התחיל היום השני.....השעה היתה סביב ה 6 בבוקר אני מאמין כולנו היינו בשוק כי קשה להתרגל לקטע הזה{ הסרו דאגה מלבכם מי שיתקבל לפלס"ר ילמד מהר לקום בשעות מטורפות}.
רצנו בריצה קלה על מד"ס למגרש ספורט בביסל"ש והתחלנו בראור...היה קליל יחסית בטן-86 מרפקים-75...אבל זה לא ממש משנה היו כאלה שעשו 40-40 והמשיכו הלאה...סיימנו את הפקל"י כוח ועברנו לריצת 2000....היתה ריצה נחמדה ....8:17 שכל שניה הקאתי מים בצד { אל תשתו הרבה לפני הריצה!!!!!!!!!} וסיימנו את הבראור... המשכנו את היום כרגיל {שכחתי לציין שביום הראשון כולנו קיבלנו גליל ארוך שנסחבנו איתו כל הזמן}.
לקראת אחרי הצהריים קיבלנו ציוד לגיבוש עצמו...היה שם תד"ל...כובע ..מימות..ועוד שאר הציוד הצבאי הקבוע מן הסתם. סידרנו את הציוד ב ח' ענקית במגרש ספורט ליד המגורים { "מאורת העטלפים"} ושיחררו אותנו ... הרוב הלכו לראות את המשחק של חיפה-מאלמו בשקל"ית והשאר סתם התחבשנו....אני הלכתי לישון {מומלץ}.
בסביבות השעה 7וחצי בערב של היום השני כל הבאלגן התחיל...רצים למגרש כל אחד מתחיל לעלות על הציוד שלו וההתרגשות מתחילה.
חילקו את כולנו למחלקות { אני חושב שהייתי מחלקה 5 לא סגור על זה } של 16 איש בערך לכל מחלקה { היו 10 מחלקות אם אני לא טועה}.
לכל אחד מאיתנו התחילו לכתוב מספרים על כל מקום אפשרי כובע...מדים...על כל סנטימטר בגוף ויצאנו לדרך....חלק העמיסו פקלי"ם ויצאנו לדרך בהליכה סופר מהירה....יצאנו מהש"ג של ביסל"ש לכיוון שטח לא מזוהה שהיה חשוך לגמרי והדבר היחיד שהסביר את כיוון ההליכה שלנו היה סטיק לייטים שהיו מפוזרים לכל אורך החושך הלא נגמר....התחלנו מסע שלפי דעתי היה משהו כמו 6-7 קילומטר שלקח בערך שעתיים אני מאמין......הגענו למטווחים ענקיים ושמה קרה דבר מוזר מאוד...אמרו לנו להוריד את הציוד לעשות מתיחות לפרוס את השקי שינה ופשוט ללכת לישון!!!
סבבה לא חושבים פעמיים...נכנסים לשק"ש ולילה טוב....אני מאמין שסביב השעה 3 לפנות בוקר העירו אותנו בהקפצה זריזה לעלות על מדים ...{אצלי בשעון השעה היתה 14:00 בצהריים כי כיוונו לנו את השעונים שלא נוכל לדעת מה השעה האמיתית}... ורצנו למקום מסויים ששמה עשינו מן תרגיל שבודק אינטיליגנציה וכח עבודה קבוצתית...היה צריך להעביר את כל המחלקה מצד אחד של שדה מוקשים לצד השני בלי שאף אחד יגע ברצפה..נתנו לנו שתי חביות ענקיות ו גזע עץ ארוך {המחלקה שלי הצליחה לעשות את המשימה אבל איחרנו ב 10 שניות את הזמן שנתנו לנו...הישג!!!!.....לא תעבדו ביחד כאן בחיים לא תצליחו}.
אחרי שסיימנו ושתינו המשכנו הלאה למסע קטן של טרטורים....לא משהו רצינו פשוט תמשכו שפתיים ותמשיכו הלאה.... קרעו לנו את האמא משהו כמו שעתיים...אחרי שסיימנו את המסעון והספרינטים { הכל עם פקלי"ם על הגב חברה}..עצרו אותנו לארוחת בוקר {מנות קרב}.....ואז התחיל הקטע הכי קשה מבחינתי בגיבוש...אמרנו לנו להרים אוהל ששקל לפי דעתי איזה 200 קילו {בהגזמה...אבל שאתה תשוש מת זה נראה ככה}..ץ.ומתחילים לרצות איתו אחרי המדריך למסע כיפי !!!!....מתפסים על ההרים ויורדים ורצים ומתפסים שוב וכל העצמות כואבות וכל השרירים כואבים ואתה פשוט נושך את השפתיים ומאמין שהרי בסוף זה נגמר...רצים רצים רצים וכל פעם המדריך חוזר אחורה כי לא רצתם מספיק מהר אז מתחילים הכל שוב מהתחלה....אבל אחרי שעתיים בערך שכל הגב כבר כואב וכולך מתפרק אתה מגיע חזרה למקום שישנתם בו ומקבלים את ההוראה המדהימה: רשאים להוריד את השק!!!!!.
נחים משהו כמו 5 דקות ומתקדמים בהליכה איטית אחרי המדריך למקום חולי-מדברי שנראה כמו חבל כביסה ארוך שלא נגמר {כולה 100 מטר אבל אתה כולך שבור}... מה אתם אומרים יהיה עכשיו???.... צודקים...אלונקה סוצימטרית...ספירנטים מטורפים עם כל מה שנשאר לכם....האני אישית תמיד הייתי ראשון או שני ותמיד הייתי מתחת לאלונקה...לא יודע אם זה עזר או לא ...אחרי זמן מסויים עצרנו וחזרנו למקום שישנו בו...קיבלנו הכל והחזרנו את כל הפקלי"ם על הגב שלנו...השעה לפי דעתי היתה סביבות ה 10 בבוקר...התחלנו במסע...זיהיתי את המסלול זה היה אותו מסלול מאתמול והתחלתי לחייך כי הבנתי שחוזרים...פתאום משום מקום המדריך חתך לדרך צדדית ולפתע ראינו מולנו הר ענק של חול...נכון....מתחילים לרוץ מעליו וחזרה ....בשלב הזה הייתי כבר גופה מהלכת אבל המשכתי לרוץ בראבק מטורף ואחר זמן מסויים סיימנו גם שם.....
ואז המדריך עוצר בצד אומר שעכשיו אנחנו יוצאים למסע 16 ק"מ מהגיהנום....כולנו נשבזים אבל סותמים תפה...אחד מחליט לפרוש עוזב...המדריך דופק ספירנט בריצת עמוק למשהו בסביבות ה 300 מטר עוצר ליד טיולית ואומר לנו לעלות...כולנו מבינים שהוא הנפיץ את המסע ומי שפרש שמה בעצם פרש 2 דקות לפני סוף הגיבוש {באסה}.

חזרנו לביסל"ש בסביבות ה 11 וחצי בצהריים של היום השלישי ושם היו כמה שאלונים לפרוטוקול ...החזרת ציוד וכולי...בזבוז זמן...פשוט נקפוץ לשעה 4וחצי אחרי הצהריים קיבצו את כל מסיימי הגיבוש { סיימו 105} וחילקו אותנו ימינה שמאלה וקולה {בגלל מכונת הקולה שעמדה שם}.
אותי שלחו ימינה....התקבצנו 20 אנשים מתים מפחד ממה שאנחנו הולכים לשמוע...ואז הפלס"רניק שהיה שם אומר לנו: "אם לא הבנתם כבר ...אתם פלס"ר 7 ".......צרחות ריקודים שירים ומה לא...התפרצות רגשות מטורפת..

למחרת נסענו הביתה בידיעה שאת ביסל"ש לא נראה יותר....המובחרים שביננו התקבלו ל7.....ועוד 20 { לא יגיד כלום עליהם...אבל רואים את ההבדלים גם היום!} התקבלו לפלס"ר 401.

יום ראשון אחר כך התייצבנו כולנו בחוף הכרמל ועלינו לבא"ח רגבים/גולני החדש והתחלנו טירונות עם אגוז {לא יחס"ר {שכונה} גולני אלא עם אגוז}.

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.03 שניות עם 11 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה