09-12-2005, 00:00
|
|
|
חבר מתאריך: 01.04.04
הודעות: 454
|
|
יום העיון - סיכום של "מביט מהצד"
התמזל מזלי והצלחתי לקחת יום חופש מהצבא כדי לנכוח ביום העיון מתחילתו ועד סופו. בראש ובראשונה אני מעוניין להודות לטל ענבר שפרסם את דבר התקיימות היום שכן ללא ספק לא הייתי מתוודע ליום העיון ולתכנים שהועברו בו בלעדיו.
אז קודם כל ומעל לכל - תודה.
האירוע נערך בסופו של דבר באודיטוריום שבמבנה 301 (בניין פלדמן). האולם היה מלא עד אפס מקום, ולצערי אחוז האנשים שטרם מלאו 25-30 היה נמוך מאוד.
יום העיוןהחל בהרצאה של אבי הר אבן הנסובה בעיקר בהצגת הפעילות הישראלית בחלל עד כה, החל מעמוס 1 וכלה באופק 5 ובלווינים העתידים להיות משוגרים בקרוב. בנוסף נגעה ההרצאה בתחומי המחקר המבוצעים בחלל ועל משגר "שביט".
בהמשך הציג איתן בן אליהו את ההתפתחות המחשבתית בתורת הביטחון הישראלית לאור החלון שנפתח עם התקדמות הטכנולוגיה, יכולות הדיק, והיכולת לשנע מידע רלוונטי באמצעות התקשורת הלווינית. לטעמי, הרצאה קצרה ועניינית שאומנם דיברה על "המובן מאליו" (אפילו איתן בעצמו ציין זאת) אך בכל זאת כל אדם מציג זאת דרך עיניו שלו - ובמקרה זה שבה אותי הציטוט "אם בעבר היינו צריכים לעלות ל-50 אלף רגל כדי לצלם אלכסונית, כיום ניתן לעשות את הכל באמצעות הלווין" ו"כאשר לווינים יוכלו גם להפעיל אש, גם אני אגיד שצריך לסגור את חיל האוויר".
הרצאת דוד פולק אליי פחות דיברה, שכן איני איש תקשורת, ותיארה בין היתר את החשיבות של לווין שיהיה בבעלות הממשלה על מנת לספק שירותי תקשורת לכל המדינה תוך ניצול יכולות השידור של הלווין למקומות מרוחקים בהם אין תשתית.
הפאנל השני, לטעמי, היה המעניין ביותר.
הרצאתו של חיים יפרח מעבר לאינפורמטיביות שבה גם היה פן ציני וביקורתי כלפי לא מעט גורמים - ולדעתי טוב שכך, שכן לא הכל ורוד וישנן הרבה פוליטיקות. יפרח הציג את יחסי הגומלין שבין חברות המציעות שרותי לווין, לבין הממשל מתוכו הן פועלות (המודל האמריקאי והצרפתי). כך הציג יפרח כי ממשל ארה"ב הורה כי על יחידות המודיעין האזרחיות והצבאיות להסתמך בראש ובראשונה על הלווין האזרחי, ופיתוח לווין עצמאי יתבצע אך ורק אם מקבילו האזרחי אינו נותן מענה. ועם זאת, בארץ, אפשר לומר כרגיל, הדברים נעשים הפוך - עם מגבלות והגבלות לא מעט וחוסר תכנון ארוך טווח משווע (של גורמי ממשל, כמובן).
הרצאתו של יאיר רמתי הייתה מרתקת והציגה את ההתפתחויות שבשיגור אווירי של משגר לווינים. בתוך כך הציג סרטון של שיגור שכזה מתוך בטן של הרקולס. מיכל ובתוכו המשגר נשלף באמצעות מצנח מבטן ההרקולס וצונח מטה בזווית מסויימת. לאחר זמן קצר המיכל נפתח ומשגר מפעיל את שלבו הראשון, מאפס מהירותו ומטפס מעלה במסלול שנקבע מראש. מרשים ביותר אני מוכרח לציין.
לבסוף עוזי רבין נתן הרצאה מאלפת על תוכנית המשגרים האיראנית (ע"ב חומרים גלויים בלבד - ע"ע יחידת חצב). בהרצאה, שנסובה סביב תיאור הקיים, הוצגה גם עבודת מחקר הנדסית שבוצעה בניסיון להבין כיצד יראה משגר הלווינים האיראני במידה והאיראנים ירצו לשגר לווין בעל משקל העולה על עשרות בודדות של ק"ג - תוך השוואת השלבים השונים של המשגר וגודלו הכללי לשיהאב ולנו-דונג. נדהמתי לגלות כי היה ניסיון עראקי ליצור אשכול סקאדים כדי לנסות ולהשיג יכולת שיגור לווינית - ניסיון שכשל.
בסופו של דבר, אף כי איני איש מקצוע לנושא ואיני מכיר את המינוחים המקצועיים - נהנתי והשכלתי. והכי חשוב, אני שואל שאלות. דברים שנראים טריוויאלים לאנשים שלקחו ביום העיון (כל סטודנט שנה א' יודע.... - משפט שחזר ביום העיון לא מעט) לי פתחו כיווני מחשבה חדשים. למשל, עד אותו יום לא חשבתי אפילו על כך שישראל נאלצת לשגר מערבה, ולא מזרחה כמקובל (ולהיעזר בסבוב כדוה"א).
האם לא ניתן להשתמש בשלב אחד בלבד כדי להגיע למסלול היקפי סביב כדוה"א (שאלה שבטח כל תלמיד פיזיקה יודע)? מדוע?
מה זה אינקלינציה?
מדוע לישראל אין היכולת לשגר לווין תקשורת עצמאית (גיאוסינכרוני?/גיאוסינקלרי?)? מה דורשת יכולת זו מישראל תחת המגבלות הגיאוגרפיות שלה?
בשיגור אווירי - לא הבנתי מדוע יש צורך להטות את מיכל המשגר - האם אין למשגר עצמו יכולת שינוי מסלולו תוך כדי הטיסה?
אם ברשותכם תמונה של המפלצת העיראקית (אשכול סקאדים) הזו?
האם לא קיים דור המשך משמעותי המתעניין בלווינות (בעיה שהוצגה ביום העיון)?
אשמח אם טל יעלה את התמונות מהמצגת של רובין וההשוואות שנעשו לגבי המשגרים השונים - בטוח לי, ולאנשים נוספים יהיה מה לשאול על תמונות והשוואות אלו.
תודה, וסוף שבוע נעים!
נערך לאחרונה ע"י Desert Seagull בתאריך 09-12-2005 בשעה 00:07.
|