
06-04-2008, 05:20
|
|
|
|
חבר מתאריך: 26.12.04
הודעות: 85
|
|
|
חדשות האוסף
עם חלוף הזמן אוסף הנשק שלי ממשיך לגדול.
בשבועות הקרובים אנסה להעלות סקירות על מ"ס פריטים מעניינים שברשותי (יש לי ממש מחלה לרובי מאוזרים ישנים.....)
בינתיים נתחיל דווקא באקדח בעניין שרכשתי בתערוכת נשק בסופ"ש האחרון.
ה – P38 היה אקדח השירות הסטנדרטי של הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה.
ב 1935 הצבא הגרמני המתפתח החליט להחליף את הלוגר הישן באקדח מודרני ואמין יותר.
הלוגר אמנם נחשב לפלא היצירה – חלקיו היו באיכות כה גבוה ש מעט לכלוך היה גורם למעצורי הזנה למינהם.
מ"ס יצרניות התחרו על החוזה ביניהם מאוזר, אולם חברת וולטר זכתה בחוזה. לאחר מ"ס שינויים ושיפורים האקדח נכנס לשירות בצבא הגרמני בשנת 1939. אולם בעיות בייצור האטו את ההצטיידות באקדח. רק 1470 יוצרו ב- 1939ורק 25,000 יוצרו ב-1940.
לאחר שהתברר שחברת וולטר לא מסוגלת לעמוד בביקוש העצום שנבע מהמלחמה חברת מאוזר התבקשה להתחיל בייצור ה-P38, ומאוחר יותר גם חברת FN הבלגית נטלה חלק בייצור האקדח. בסה"כ יוצרו מעל מליון אקדחי P38 כאשר חברת מאוזר ייצרה כ-380 אלף, ווולטר כ-580 אלף. איכות האקדחים הלכה וירדה עם מהלך המלחמה. אקדחים שיוצרו בסוף 1944 מסדרות BYF44 הן מאיכות ירודה במיוחד. רוב אקדחי ה-P38 נמסרו לשירות הצבא, חיל הים, והלופטוופאה. המפעל של מאוזר המשיך הייצור ממשך עד לסוף המלחמה באפריל 1945 עת נכבש ע"י כוחות צרפת החופשית.
הצרפתים המשיכו בייצור האקדחים במפעל מאוזר לשימוש הצבא הצרפתי המשתקם עד 1946. באותה שנה הם הפסיקו את הייצור במקום, מכונות המפעל פורקו, הועמסו על משאיות ונשלחו לצרפת. התרומה האחרונה של הצרפתים לאקדח הייתה השמדת כל המסמכים שתעדו את ייצור ומשלוחי הנשק כך שהיום לא ניתן לשחזרם. ייצור ה-P38 חודש ב-1957 כשגרמניה המתחדשת חזרה לעבר ע"מ לחמש את כוחות המשטרה והצבא. מ"ס שינויים בוצעו באקדח כמו ייצור הצינה מאלומיניום במקום מתכת, אבל בגדול האקדח נשאר ללא שינוי עד סגירת פס הייצור ב-1995.
האקדח שלי מסומן בקוד AC42 שמסמל שנת ייצור 1942 ע"י וולטר. האקדח נתפס שלל ע"י הרוסים, חודש למצב מדונדש עם תום מלחמת העולם, וישב באחסנה אי שם בבריה"מ יותר מ-60 שנה עד שיובא לארה"ב למכירה בשוק האזרחי. אני מקווה שניתן יהיה לראות בצילומים, על שני צידי האקדח מוטבעות חתימות בצורת הנשר הנאצי ומספר 359 שמציינים את בדיקת הכשירות של האקדח בטרם יצא מהמפעל בדרכו לחזית.
כמו נשקים הסטוריים אחרים בכל פעם שני מחזיק בו לא ניתן אלא לתהות מה ההיסטוריה של האקדח הזה. האם נלקח מקצין גרמני באחד מקרבות ההשהיה לאורך הנסיגרה הארוכה מערבה? מה עלה בגורל הבעלים המקורי? לעולם לא נדע.
האקדח עצמו מאד נוח ליירי, ומאד מדוייק. תפעול פשוט, ומעט מאד רתע – תענוג של אקדח לירות בו. מנגנון הנצרה מעניין וכולל הפלת פטיש בדומה לאקדחים מודרניים. שני גורמים שקצת הפריעו לי בירי היו תפס המחסנית שנמצא בתחתית הקת לא מאפשר החלפת מחסנית מהירה. זה אולי לא הייתה בעייה אלמלא המחסנית לא הייתה בעלת קיבולת כה קטנה – 8 כדורים בלבד. תפס המחסנית מפתיע במיוחד בהשוואה לאקדח ה FN שהוא בן גילו.
כך או כך – תענוג אמיתי לירות בו, ולחשוב כמה היסטוריה יש בנשק הזה.

|