הייתי בגיבוש בגיבוש בחודש אוגוסט 05' ואני אנסה להעביר לכם בערך את כל תהליך הגיבוש ולתת עצות.

החלק הראשון הוא המיונים בביתן חיל הים שבתל השומר, שם יעשו לכם הרבה מבחנים, שאלות ויראו לכם סרטונים למיניהם, אין הרבה מה להתכונן, אצלנו כולם עברו את המיונים ואני מדבר על מעל 200 איש ככה שאזה באמת שטויות..
בסוף במיונים תקבלו תאריך לגיבוש עצמו.
עצות שלי ליום המיונים: תכירו אנשים, זה יעזור לכם ביום הגיבוש.
במבחנים שיתנו לכם במיונים, יתנו לכם לרשום כל מיני משפטים ולהשלים משפטים..לא ממש חשוב מה שתשלימו, זה לא באמת מעניין אותם, מה שחשוב הוא לנקד את המשפטים..שימו נקודות בסוף משפט פסיקים כשצריך וכו'..

יום הגיבוש:
אני אנסה לזכור את כל פרטי הגיבוש כי הוא היה ממש מזמן.
אז ככה: היום הראשון: אתם באים מוקדם לתחנת בת גלים בחיפה ומשם לוקחים אתכם לבה"ד, שם אתם מוצאים את עצמכם בתור מאוד ארוך של אנשים ונותנים לכם שאלון קטן למלא-וגם למי שלא הוריד מהאינטרנט שאלון נותנים לו שם. מאוד כדאי להביא עט מהבית! הרבה אנשים פשוט סתם התעקבו שעות בגלל מחסור בעטים.
אחרי שמילאתם את הטפסים אתם מוצאים את עצמכם בעוד תור ארוך, הפעם תור לבדיקת דופק.
לאחר מכן שולחים אתכם לקחת מדים+ כובע. תביאו חגורות!!! אתם לא יודעים כמה שזה יעזור לכם, אנשים שם התחילו לקשור חוטים למיכנסיים ותאמינו לי שיומיים שלמים לקשור חוטים למכנסיים זה לא נעים, ואין להם ממש זמן לתת לכם מכנסיים במידה שלכם..
לאחר מכן אתם נשלחים לרחבה שם אתם מכירים פשות או יותר את סגל המפקדים, צעקות פה ושם להראות לכם מי הבוס.
מתחלקים לקבוצות..בד"כ 8 איש בקבוצה, כאשר רוב הזמן אתם תיהיו עם עוד קבוצה ותהוו מן קבוצה אחת.
תכירו את המפקדים יתנו לכם מספרים..המפקד יקח אתכם (את ה8 איש) לפינה ושם תשבו במעגל וכל אחד יגיד את שמו ומשפחתו וקצת רקע..עבודה,משפחה, עיר מגורים וכאלה, ולבחור שתי מאפיינים שאתה חושב שיעזרו לך בגיבוש ולמה אתם חושב ככה (כגון:התמדה, שיתוף, קבוצתיות,אמון וכו) חשוב מאוד לדבר בביטחון אף אחד שם לא יותר טוב ממכם! אני חושב שרוב הגיבושים בצה"ל לא כשורים לכושר גופני ברובם, הרוב בנוי מביטחון עצמי ומנטליות!
אל תטעו, כל ההכירות הזו היא ממש לא שבירת דיסטנס.

לאחר ההיכרות אתם מתחילים את כל התחנות שאותם אני לא זוכר ממש לפי הסדר אבל אני אשתדל.
בהתחלה לוקחים אתכם ליד מתקן שנקרא תא הצפות ובנתיים עד שהקבוצה לפניכם תצא מסבירים לכם מה מטרת המתקן. לדוגמא: אם אח"י נפגעת ונוצרים חורים בספינה אז התפקיד שלכם הוא לסתום את החורים כדי שהאוניה לא תטבע.
אז מכניסים אתכם למתקן, שהוא חדר קטן כזה ואז מתחילים להכניס לחדר מים בכמויות ואתם צריכים לסתום את החורים בעזרת חתיכות עץ ובדים..אין מצב שתצליחו לסתום את החורים, מה שהם רוצים לבדוק זה עבודה קבוצתית! אל תשארו בצד, ואל תתנו הוראות יור מידי, פשוט תעזרו אחד לשני.

משימה שניה, לבנות רפסודה עם דגל בכמה שפחות זמן בעזרת חוטים וקרשים, גם פה העבודה הקבוצתית מאוד משמעותית.
בין כל משימה יהיה לכם כל מיני טרטורים, לא משהו קשה.

משימה הבאה, עליכם להעביר את כל הקבוצה דרך מתקן חבלים בלי לנגוע בחבלים ובלי להעביר שני אנשים באותו חור, חור שכבר עברו בו פסול. אין הרבה מה להסביר פה רק מה שחשוב זה להקשיב למה שהמדריך אומר, כי לנו הוא אמר קודם כל להגיד לו מי עובר באיזה חור ומתי ורק אז להתחיל להעביר את האנשים, ומכוון שאף אחד לא שמע אז התחלנו להעביר את האנשים בלי להגיד לו.

משימה הבאה שאני לא זוכר עם היא ביום הראשון או השני, בניית אוהל שאת זה אתם עושים עם עוד קבוצה כמו שהזכרתי למעלה. עבודה צוות זה הסוד במשימה. יש לכם זמן מוקצב ואם לא תצליחו אתם תבנו שוב ושוב. צריך שאחד יהיה אחרי על הפטיש ואחד על המסמרים ואחד על תפיסת האוהל וכל אחד משהו אחר, ולא סתם לרוץ ממקום למקום.

ארוחת צהרים..אל תצפו לארוחת מלכים גם תאכלו בעמידה אם צריך..לנו נתנו נקניקיות מגעילות וכל מיני חרטה..אבל תאכלו! שלא תתעלפו שם או משהו. מים יש קצת מחסור אבל ידאגו לכם.

לאחר האוכל ממשיכים במשימות, לוקחים אתכם למן קרוואן ושם מחלקים לכם חגורות הצלה ולאחר מכן לוקחים אתכם לשפת הים שם אתם מתחלקים לזוגות ומתרגלים הצלה אחד של השני במקרה של פגיעה. לדוגמא, אני צריך לפשכב על הגב בתוך המים והזוג שלי צריך לסחוב אותי בהוראה של חייל שיושב בחוץ..בהוראה שניה שלו בן הזוג ה"פצוע" צריך להכניס את הראש למים ובהוראה שלישית שלו אתם פשוט מתחלפים.

לאחר מכן המשימה הבאה "אוהל ההקאות". אולי המשימה הכי קשה בגיבוש..והיא ממש לא קשה!
אתם מורידים ספינות גומי למים וחותרים עם הקבוצה שלכם ללב הים, שם יתגלה לעינכם האוהל המדובר..תיאור האוהל: מן אוהל ענק צץ על המים שריצפתו היא בעצם מן יריעת בד דקה במיוד שדרקה ניתן להרגיש את הגלים.
בכל אופן שיגיע תורכם להכנס אתם תראו בתוך האוהל אנשים קצת מסטולים ותראו בתוך האוהל מי ים ששינו את צבעם משקוף ללבן כתום (לא, זה לא צבעי מאכל, זה קיא של אנשים שהיו שם לפניכם).
אני אישית הייתי תמים ורק שיצאנו הבנתי למה כולם קוראים לזה ספינת ההקאות, בכל אופן אתם נכנסים לשם שתי קבוצות למשך חצי שעה פחות או יותרכאשר אתם יושבים על הברכיים עם הראש למטה והמפקד סוגר את האוהל וכל כמה דקות נכנס ומורה עליכם להחליף צדדים (שזה די קשה שבא לכם להקיא) בחוץ שתי ספינות מנוע נעים סביבכם ויוצרים גלים. מה שקשה זה לשמוע אנשים לידכם מקיעים את הנשמה ולהריח ריח חריף של הנקנקיות של ארוחת הצהרים (לר סתם הארוחה הייתה לפני), ולראות ליד הרגל שלכם חתיכות אוכל צף..אני אישית מאז הגיבוש לא נגעתי בנקניקיות..אני מריח נקניקיה ובא לי להקיא..
בכל אופן זה ממש לא קשה כמו שזה נשמע, קטן עליכם..

אחרי זה מקלחות...אני אישית לא התקלחתי..ועוד מלא אנשים, פשוט אין זמן! לא שווה להלחץ!
קצת מנוחה, החלפת בגדים וקדימה שלשות!!
ארוחת ערב..לא נקניקיות תודה לאל!..ואז נותנים לכם הרצאה על סירות גומי ממה הם עשויות, לכמה אנשים,השמות שלהם, נשק, וכו וכו וכו..תקשיבו, תקשיבו, תקשיבו!! יום אחרי יש לכם מבחן על כל החומר..פשוט תקשיבו!!

אחרי זה לוקחים אתכם לבסיס חיפה...הליכה די ארוכה ומהירה! לא כזה קשה, שם שוב פעם נותנים לכם הרצאות על הסטילים, נורא חשוב להקשיב ולא לפספס כלום!!
לפני שאתם עולים לסטיל נותנים שם לאיזה איש צוות בכיר לדבר..איזה מג"ד או משהו, ושם ראשים פשוט נפלו מעייפות, ואנשים קבלו טרטורים וצעקות..לי נורא היה קשה להשאיר את העיניים פתוחות, אבל חשוב לשמוע מה הוא אומר!! זה רק יומיים אז תסבלו קצת לא קרה כלום!
אחרי זה נותנים לכם לעלות לסטי"ל ושם נותנים לכם לשאול שני חיילים בסדיר כל מיני שאלות..ובמקביל כל קבוצה לפי תור מורחת לחם עם ריבה וזיתים :\ אני אישית ויתרתי על זיתים..לא הסתדר לי טוב עם הריבה.

עוד הרצאות על טילי הסטיל וכדומה..פשוט לפתוח אוזניים, יש לכם על הכל מבחן למחרת..הם לא אומרים לכם שיש לכם על זה מבחן אתם פשוט תגלו את זה לבד!

חוזרים לבה"ד בהליכה מהירה..ממש מעצבן..
פה נותנים לכם מן מדריך שנראה קטן וגמד במיוחד רזה וצנום, אבל זה מדריך הספורט..אל תתנו למראהו להטעות אתכם! ריצות,ידיים בטן ושאר ירקות..
לאחר מכן מסתדרים, כבר חושך, שואלים מי רוצה לפרוש לפני הריצה..הרבה פורשים..חבל, ביגלל ריצה לא צריך לפרוש, קצת מנטליות ומשמעת עצמית נורא תעזור לכם..מתחילים ריצה!! אני ממש לא זוכר את מספר הקילומטרים..אבל רצים הרבה, וכל כמה סיבובים עוצרים אתכם ועושים לכם ידיים..

אחרי הריצה מורידים אתכם ליד הים מסדרים אתכם ואומרים לכם שהולכים עכשיו לעשות לכם שובאת אוהל ההקאות רק שמה שהיה בצהרים זה כלום לעומת הגיהנות שאתם הולכים לחטוף, אז מי שרוצה לפרוש שיפרוש עכשיו כי אחרי שיורדים לים אף אחד לא פורש!!
מלא פרשו!! אני רציתי לפרוש כי עוד כאב לי הראש מהבחילות של הצהרים, אבל החבר'ה שלי אמרו לי לא לפרוש כי הוא לא עושה גלום והוא סתם מאיים..באיזה שהו שלב הוא שלח שני קבוצות להוריד סירות גומי למים..ופה כבר חשבתי שהוא רציני ואמרתי להם ביי ביי...חח שתי חברים תפסו לי את הידיים ושתיים אחרים פשוט סתמו לי את הפה חח..נראה לי שפהכולם השתכנעו שאכן יורדים למים אבל בסוף זה סתם היה איומים..לא הגיוני גם שבחושך יורידו אותנו לים הם לא יקחו סיכון..חיבקתי את כולם שם והודתי להם!
בכל אופן אתם הולכים לאוהלים שם אתם מקהלים דפים ללמוד ליום המחרת-כל אחד והמגמה שהוא למד בבית הספר..יושנים בערך 5 וחצי שעות..הכל סבבה

היום השני: מסתדרים ובודקים לכם את התיקים עקב גנבות שהיו בלילה..ואז שב ריצה...לא כזה נורא..ואז ארוחת בוקר..קצת יותר סבירה מאתמול.
מד"ס קצר וכל קבוצה עם המפקדים שלה. פה נשארנו אולי 5-6 אנשים מתוך 8 שהתחילו..

"הולכים עם המפקדים לאזור מסוים ושם המפקד נותן עוד משימה שבה מקבלים קטע של אירוע פח"ע שמעורב בו דבור,ומתחלקים ל3 קבוצות שכל אחת מקבלת משימה שונה: להוציא תפקידים מהקטע,להוציא מערכות נשק מהקטע,ומערכות הפעלה וצריך לדרג אותם לפי סדר חשיבות ולהסביר למה." ציטוט מהמאמר של mad dog פשוט זה בידיוק ככה.

שוב לוקחים אתכם לבסיס חיל הים והפעם לשיט..חצי שעה..תראו שמחים, אל תראו שקשה לכם עם הפלגות וכאלהיסבירו לכם על תפקידים, יורידו אתכם לחדרים..תקשיבו פשוט..!

חוזרים לבה"ד ארוחת צהרים ושיחות אישיות עם המפקד..הוא מבקש שתענו לו בכנות, עצה שלי אל תורידו ממנו את העניים, סתכלו לו ישר בעניים תדברו בבטחון ואל תשקרו! אחרי שהוא שואל אתכם שאלות, תורכם לשאול אותו..פה נשבר הדיסטנס..אל תוותרו על שאלות, תשאלו והרבה..
אחרי זה המבחנים ששם כבר יסבירו לכם, ועל הדפים שנתנו לכם ללמוד במשך הלילה..שאגב אתם אמורים להחזיר אותם בבוקר!!
המבחנים לוקחים ממש הרבה זמן כי גם צריך לחכות לתורכם..
ואז אתם משוחררים..נפרדים מהמפקדים הולכים לתחנת רכבת..שם חיבקנו אחד את השני..

נ.ב.
ביום הראשון אתם תצטרכו להכיר את החברים שלכם...זו מן משימה, עיר מגורים, שם ומשפגה ומגמה שהוא למד בה...לפחות של שלוש חברים..
שתדעו לכם שיש שם אחלה חברה..בי אישית הם נורא תמכו..תוך כדי ההליכה לבסיס חיפה אחד מהחברים שלי אמר לי כמה שקשה לו כי יש לו פלטפוס, אבל שבכל זאת הוא ממשיך אז אין מה להשבר..זה נורא עזר לי..

לאחר חודש מגיעים התוצאות..לי בהתחלה אמרו שלא התקבלתי, נורא שמחתי כי בגיבוש הבנתי שאני לא אוהב ים, אבל מחזור אחרי זה פתאום מתקשרים אליי ואומרים לי שהחליטו לקבל אותי כי יחסית סיימתי עם ציון כבוה רק שבמחזור שלי היו הרבה אנשים עם ציונים גבוהים יותר...אך חתמתי ויתור כי אני לא ממש אוהב ים סטילים זה לא בישבילי!

הערות וטיפים:
1. גיבוש קל, אין מה לפרוש, אניכמעט פרשתי כי זה היה הגיבוש הראשון שלי ולא הבנתי לקראת מה אני בא.
2. אם לא מוצא חן בעינכם תפרשו..אני לא אוהב ים והטעות שלי שנשארתי סתם עד הסוף ואפילו חתמתי שאני מחוייב להשאר אם מקבלים אותי..נורא קשה לחתום ויתור אחרי זה.
3. רוב הגיבוש זה פסיכולגיה בשקל, אל תאמינו להפחדות שלהם..ממש גיבוש קל.
4. שתו והרבה..מלא אנשים התייבשו שם והזדקקו לטיפול רפואי.
5. חגורה, עט ולמלאות את השאלונים שצריך לפני יום הגיבוש! תבואו מוכנים!
6. להקשיב!! פשוט להקשיב לכל מה שאומרים!
7.ביטחון עצמי..לא יותר מידי אבל חשוב שתראו קצת ביטחון והנהגה..המזל שלי שבקטע הזה לא היה לי בעיה!

בהצלחה לכם חברים! מקווה שפחות או יותר דייקתי ועזרתי לכם..שאלות אתם מוזמנים לשאול בפרטי!

אני אישית עוד שבוע לפני גיבוש לפלס"ר שיריון, ולדעתי לא משנה עם עוברים או לא, לא חסר דרכים להתקדם בצבא, מי שרוצה להצליח ולהתקדם גם אם הוא יפול, הוא יסתכל קדימה..אל תתאכזבו, זה הכי חשוב!

אחלה מאמר גבר...בהצלחה בגיבוש פלס"ר!

יופי של מאמר! השכלתי ולמדתי הרבה.
בהצלחה בגיבוש שלך...