מקור ראשון
השם משה (בוגי) יעלון עלה במהלך מערכת הבחירות בשני הקשרים עיקריים. הראשון על רקע מקצועי-ביטחוני, בעיקר בנוגע להתבטאויותיו הברורות נגד המשך מדיניות ממשלת שרון-אולמרט. ההקשר השני היה פוליטי, כשהופרחו שמועות כאילו עמד על סף הצטרפות לליכוד כאישיות הביטחונית הבכירה ביותר של המפלגה. הוא עצמו שומר על שתיקה בנושא. גם הימצאותו בחודשים האחרונים בלימודים ב'מכון וושינגטון לחקר המזה"ת' בארה"ב תרמה לערפל סביב הרלוונטיות האלקטורלית שלו בבחירות אלה.
ביחס ליעלון יש שתי הנחות יסוד המוסכמות כמעט על כולם. האחת – עמדותיו הביטחוניות השוללות המשך ביצוע מהלכים חד צדדיים עלולות לפגוע ציבורית בתוכנית המדינית של 'קדימה'. השנייה – יעלון, שהודח מתפקיד הרמטכ"ל אחרי שלוש שנים, נחשב בקרב רבים בציבור הישראלי כמי שעצם הצטרפותו לליכוד יכולה לסייע רבות לקמפיין המפלגה, ואולי אף להביא להחזרתם של מצביעים רבים שעברו לקדימה.
עמדותיו הביטחוניות של יעלון תורגמו על ידי רבים במערכת הפוליטית כמזוהות עם הליכוד. יעלון עצמו התייחס לזיהויו עם הליכוד כבר ב-9 בדצמבר 2005, בתחילת קמפיין מערכת הבחירות, כשהכחיש את הדיווחים כאילו החליט לתמוך במועמדות נתניהו. למרות ההכחשות, שאגב מעולם לא נשמעו יוצאות מפיו, המשיכו השמועות בעניין. גם ההחלטה שנטל על עצמו עם שחרורו משירות פעיל מצה"ל ב-1 ביוני 2005, שלא להעניק ראיונות לתקשורת,העצימה אותן. גם בקשות לראיין אותו בעתיד, לאחר הבחירות או אפילו אחרי שתסתיים תקופת הצינון שלו בעוד כחודשיים, נענו בשלילה. העמימות הזו, בשילוב עמדותיו הביטחוניות הנחרצות שאותן הביע רק לפני שלושה שבועות בכנס של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה בנושא "ניצחון החמאס, השלכותיו והאיומים האסטרטגיים על ישראל", הפכו את יעלון למחוזר על ידי הליכוד או ל"מסוכן" בעיני קדימה.
יעלון של אחרי ההתנתקות והחמאס
ואכן, בתשדירי הליכוד נעשה שימוש בדבריו של יעלון בניסיון להראות שהוא תומך במדיניות הביטחונית-מדינית של נתניהו והליכוד. בתגובה מיחזרו אנשי קדימה דברים שאמר יעלון בעבר, והדגישו במיוחד את תמיכתו בפתרון של "שתי מדינות לשני עמים" תוך שהם מתעלמים ביודעין מהתנאים המקדימים שהציג בפני הפלשתינים.
לא לחינם נלחצו בכירי קדימה מאפשרות של חיבור בין נתניהו לבין יעלון. בסקר שביצעה חברת 'מאגר מוחות' בראשות פרופ' יצחק כ"ץ בין התאריכים 3-2 למארס היתה אחת השאלות –מיהו לדעתך הצוות הביטחוני הטוב ביותר למדינת ישראלמבין שלוש המפלגות הגדולות. בליכוד הוצגו נתניהו ויעלון, בקדימה –אולמרט ומופז, ובעבודה –פרץ ואיילון. תוצאות הסקר הראו כי 42 אחוזים סוברים שנתניהו-יעלון הם הצוות הביטחוני הטוב ביותר שיש כיום למדינת ישראל, בעוד ש-40 אחוזים העדיפו את אולמרט-מופז. הצוות הביטחוני של מפלגת העבודה, פרץ-איילון, זכה ל-12 אחוזי תמיכה בלבד.
לדברי ד"ר דורי גולד, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ומי שהיה בעבר היועץ המדיני של ראש הממשלה נתניהו, "יעלון מקפיד הקפדה יתרה שלא להיות מזוהה פוליטית במהלך כל תקופת הצינון שלו". דברים ברוח זו משמיעים כל מקורביו של יעלון. אחד מהם מציין כי יעלון אכן לא הסגיר מעולם את נטיותיו הפוליטיות, אבל מדבריו ניתן בהחלט להבין מהי תפיסת עולמו. "בנאומיו ובמאמריו אימץ יעלון את רעיון 'גבולות בני הגנה'", אומר המקורב, "וניתן להצביע על הליכוד כמבטא עמדות אלה. הליכוד אמנם מדבר על 'גבולות בטוחים', אבל בפועל אין כל הבדל בין תוכנית זו לבין 'גבולות בני הגנה'. אני מודע לכך", הוא ממשיך, "שגם בקדימה יש קולות מעטים המעלים על נס חלק מעיקרי התוכנית לגבולות בני הגנה, ופה ושם ניתן אפילו למצוא אישים במפלגת העבודה שמחזיקים בעמדות ביטחוניות קשוחות יחסית, אבל כעמדה רשמית של מפלגה, אין ספק שיעלון של אחרי תוכנית ההתנתקות וניצחון החמאס דומה מאוד לליכוד של אחרי תוכנית ההתנתקות וניצחון החמאס".
התחזיות השחורות התאמתו
אבינועם גפני, איש עסקים תושב סלעית, הוא ממקימי אתר 'יושרה' שהוקם לאחר הדחתו של יעלון מתוך רצון לתמוך בו ציבורית. גפני ויעלון חברים מילדות, שירתו יחד בגרעין גרופית בערבה והיו בסיירת הנח"ל. לדבריו, מעולם לא דיבר עם יעלון על המשך דרכו. "צריך להכיר את בוגי", אומר גפני. "האיש ישר כמו סרגל, ולכן עד כמה שידוע לי הוא כלל לא עוסק בשאלה הזו, לפחות לא עד תום תקופת הצינון שלו". לגפני אין ספק שבעתיד ימשיך יעלון לשרת את טובת המדינה. "אני מאמין כי בדיוק כפי שהחליט מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים לחזור לשירות הצבאי בגלל המצב הקשה, כך גם היום יירתם למען מדינת ישראל". גפני בטוח שמצבה הקשה של ישראל כיום מדיר שינה מעיניו של יעלון. עיון מהיר בדבריו של יעלון מעלה כי בזמן הקצר מאז השתחרר מצה"ל, ולמרות שהותו בארה"ב, הספיק להביע את דעתו במספר לא מועט של מקרים.
הראיון המפורסם ביותר שהעניק יעלון לתקשורת הישראלית היה ערב שחרורו, ב-1 ביוני 2005. במהלך הראיון עם העיתונאי ארי שביט מ'הארץ' העריך יעלון כי האינתיפאדה עוד תשוב. בראיון חזה יעלון כי "אם אחרי ההתנתקות לא תהיה התחייבות ישראלית למהלך נוסף, תהיההתפרצות אלימה. פיגועים מכל הסוגים –ירי, מטענים, מתאבדים, מרגמות, קסאם. מצבן של כפר-סבא, תל-אביב וירושלים יהיה כמצבה של שדרות".
רבים במערכת הפוליטית טענו כי הדברים נאמרו כדי לנגח את מופז ואת שרון שהדיחו אותו מכהונת ראש המטה הכללי לאחר שלוש שנים, ולא אפשרו לו להאריך את כהונתו בשנה נוספת, אך הערכותיו לגבי העתיד לקרות בחברה הפלשתינית התבררו כמדויקות וכמשקפות נכונה את הלך הרוחות. "כנופיות חמושותהמשחקות במשחקים כאילו דמוקרטיים", כינה יעלון את מנגנוני הרשות, וטען שהדרך קצרה למצב שהחמאס ישתלט על רצועת עזה ויגבור על הפת"ח. "פתרון של שתי מדינות לשניהעמים הוא לא רלוונטי", הסיק. בסיום הראיון התריע בפסימיות, כי "שילובשל טרור ודמוגרפיה עם סימני שאלה אצלנו לגבי צדקת הדרך הוא מתכון לכך שבסוף לאתהיה פה מדינה יהודית".
להערכת רבים ממכריו, שיאה של ההתפכחות שלו בוטא במאמר שפרסם בעיתון 'מעריב' ב-24 בפברואר האחרון, תחת הכותרת: "ההתנתקות מן האמת ומן המציאות". יעלון ביקר קשות את תהליך קבלת ההחלטות שהוביל לביצוע ההתנתקות. לדבריו, "יועצים הובילו את המהלך ועשו זאת בחובבנות וברשלנות".
עוצמת התנגדותו להתנהלות הדרג המדיני ולהחלטות שהתקבלו בתקופה זו מתבטאת בדברים הבאים: "בינואר 2004 עדכן אותי שר הביטחון, שאול מופז, על הכוונה לפנות את כל רצועת עזה וכמה יישובים באזור יהודה ושומרון. שר הביטחון הבהיר כי זו היתה המלצתו לראש הממשלה, וששרון קיבל אותה. עוד הבהיר שר הביטחון כי יש לשמור את הדבר כסוד, גם בתוך צה"ל. עוד באותה פגישה הבהרתי את עמדתי המקצועית בנושא, ודרשתי לקיים דיון בראשות ראש הממשלה כדי לדון ברעיון ובהשלכותיו. במקום דיון פורסמה התוכנית ב-2 בפברואר 2004 בעיתון 'הארץ', במאמר של יואל מרקוס. וכך, ללא דיון וללא עבודת מטה והליך סדור של קבלת החלטות, נודעה התוכנית לשאר קציני צה"ל".
לקראת תום המאמר מדגיש יעלון: "כל עוד ישראל ומנהיגיה יתנהלו על ידי ספינולוגים ויועצים פוליטיים נטולי ידע, סמכות ואחריות הנקראים 'יועצים אסטרטגיים' מתוך כוונה להטעות, תימשך ההתנתקות של המדיניות הישראלית מן האמת ומן המציאות, ואזרחי ישראל ימשיכו לחיות עם תקווה מופרכת, נוחה לטווח קצר, שתתנפץ בסופו של דבר כאשליה".
ראייה מקצועית, לא ערכית
מדברים אלה עולה מסקנה אחת: יעלון חולק לחלוטין על דרכם של מנהיגי קדימה. לאור כל זאת נשאלת השאלה האם יש סיכוי שלאחר סיום תקופת הצינון הוא יצטרף רשמית לליכוד ככוח עזר רב עוצמה. אלוף (מיל') יעקב עמידרור, חברו של יעלון, אומר שמעולם לא שוחח עימו על נושאים פוליטיים. לשאלה היכן להערכתו ממוקם יעלון כיום מבחינה פוליטית, הוא מסרב בתוקף להתייחס: "בשיחותי עימו הוא הביע את תמיכתו ביוזמה של 'גבולות בני הגנה', כפי שאמר בכנס הרצליה האחרון. מעבר לזה איני יודע".
עוזי ארד, שהיה ראש אגף מחקר במוסד בזמן שיעלון שימש ראש אמ"ן, מציין את הדרך המשותפת שעברו שניהם. "גם אני לא צמחתי בימין האידיאולוגי, והייתי בקיבוץ ובשומר הצעיר בנעורי בדיוק כמוהו. שנינו עברנו את החוויה של המודיעין, ושנינו ראינו וקראנו כל מה שניתן לראות ולקרוא. לכן, על סמך הבנתי אני יכול לומר כי בזמן כהונתו של יעלון כראש אמ"ן עוצבה אצלו קריאת המפה האסטרטגית הכוללת. לאחר מכן הוא נחשף לכל הנתונים גם כסגן רמטכ"ל וכרמטכ"ל. ולכן כפי שרופא עושה דיאגנוזה רפואית ולא ערכית, כך הוא אמר את הדברים מהזווית המקצועית שממנה הוא בא". לדברי ארד, "אין ספק שמבחינה פרסונלית קדימה אינה הבית שלו, בגלל משקעי העבר עם מופז ועם אריאל ועמרי שרון".
בעוד חבריו של יעלון ועמיתיו לצבא מסתייגים מעיסוק בשאלת עתידו הפוליטי, דווקא במערכת הפוליטית העסיקה שאלה זו רבים וטובים. מקורות בליכוד מודים כי לאורך החודשים האחרונים התקיימו מגעים ישירים ועקיפים בין גורמים בכירים בליכוד ובין יעלון. בעקבות כך ובהתחשב בעמדותיו בנושאים מדיניים-ביטחוניים יש במערכת הפוליטית הסכמה כמעט גורפת כי קלושים הסיכויים שיעלון יצטרף, בשלב כלשהו, לליכוד כחבר מן המניין. לעומת זאת, ההערכות שהוא ישמש שר ביטחון בממשלת הליכוד אם יצליח הליכוד לבנות גוש חוסם של 61 חברי כנסת, מדברות על סיכויים של יותר מ-50 אחוזים.
את תגובתו של יעלון לא ניתן היה להשיג כיוון שבימים האחרונים הוא נמצא במסע הרצאות בפלורידה.
ראשי
צ'אט
23-03-2006, 08:41
מצב כלאיים
