כבר חזרתי מחגיגות יום העצמאות,אך אין זה אומר ששכחתי את יום הזכרון.

בישראל יום הזיכרון הוא יום כל כך שונה מיום השיכרון (סליחה,זיכרון) נגיד בארה"ב. בארה"ב מנצלים יום זה לבילוי ולקניות,לזיקוקים ועוד,עושים מצעדים כדי להצדיע להם,לגיבורים הנופלים.בכך הממשלה מנסה למגר את האוכלוסיה הקוראת לא עוד למלחמות מעבר לים,מנסה למגר את הצער באוכלוסיה,ומנסה להראות את הפן החיובי במותם(כאילו שיש כזה). רק המשפחות עצמן מתמודדות עם הצער,אך המדינה לא עושה טקסי זיכרון. אך בישראל,לא ככה. רבים מאיתנו שכלו קרובים,והיום מבכים אותם. וכל המדינה מבכה אותם יחד. ישראל,מדינה אשר חוותה מלחמות על בשרה,מנסה ביום הזה להמחיש ההיפך מארה"ב. מנסה להמחיש את המחיר הנורא שגבו מדינות ערב כדי להגן על המדינה,ובכך מעודדות את העם לחשוב במונחי שלום.המדינה(העם והמדינה) בוכה עם המשפחות על החיילים שנפלו,מבין טוביה ומובחריה,ולא כמו מדינות אחרות היא לא מסתירה את אבדותיה,כי הרי,זה בכלל אנושי,לשמוח ולבלות ביום שכזה? עדיף כבר שלא יהיה יום כזה.

אכן זה דבר מבורך שעמנו יודע להתייחד עם נופליו ולתת את כבוד מות הגיבורים- לאלה שקפחו חייהם למען מדינת ישראל ותקומתה.
הטקסים הממלכתיים, הפסקת תוכניות הבידור וכמובן הצפירה הממלכתית ממחישות לכול, שעם הנצח זוכר את גיבריו לעד ויודע להודות להם על תרומתם ולהתייחד עם משפחות השכול.

מי ייתן ועם ישראל ימשיך להיות חזק ומאוחד לעולמי עולמים.

הירוק בכל זאת עולה

עוד אחד שחושב שארה"ב זה מה שרואים בטלוויזיה?

גם בארה"ב יש טקסי זכרון - לאומיים, קהילתיים ופרטיים. נכון שיום הזכרון בארה"ב הוא סוג של בדיחה, אבל יש לא מעט תמיכה קהילתית, מפעלי הנצחה ותשומת לב למשפחות הנופלים. וכל זה על אף שכל המלחמות של האמריקאים נערכות הרחק מן המדינה שלהם, ולמרות שלא כולם משרתים בצבא.

אכן, בישראל האבל הוא חג לאומי כל יום שני וחמישי. למה שישראל לא תעשה "יום אבל" לאומי לזכר המוות בכלל? ויכללו בו את כל ימי האבל הלאומיים ביום אחד?אבל לא, מאכילים אותנו יום יום "מוות", עם כל הכבוד ליום השואה, אנחנו מקבלים גם יום השואה הבינלאומי ויום החמישים ומשהו לשיחרור מחנות הריכוז ויום החמישים ומשהו לפלישת כוחות הברית לגרמניה, ויש לנו יום הזכרון למלחמות חללי צהל, ויום למלחמת יום הכיפורים ויום למלחמת ששת הימים,ויש לנו אבל לאומי כל פעם שיש פיגוע טרור ויש לנו יום הזכרון ליצחק רבין ויש לנו אבל לאומי כשראש הממשלה חולה אנוש, ויש לנו כאב גדול על קורבנות תאונות הדרכים והאלימות. ותזכירו לי אם שחכתי משהו.אצלנו כל יום חוגגים את המוות. לא מזמן עשו סקר בינלאומי ונמצא שהישראלי זכה במקום הראשון ל"עצוב".

יום הזיכרון לשואה, יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לרצח ראה"מ לשעבר יצחק רבין.

הצורה שאת מזלזלת ביום השואה פשוט דוחה. לא יקרה כלום אם נעמוד דקותיים בצפירה לזכר 6 מיליון יהודים שנרצחו על לא עוול בכפם. גם לא יקרה כלום אם נפתח את מהדורת החדשות לציון 60 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ.

יום אבל אחד שיכלול בתוכו את כל השלושה? הרי אין שטות יותר גדולה מזו. תוכלי לוותר על מצב הרוח על מנת להתייחד, יום אחד, עם משפחות אשר שכלו בניהם למען המדינה. יום אחד למען זכר ששת המילונים שנרצחו ויום אחד לזכר רצח פוליטי של יהודי ע"י יהודי אחר.

הירוק בכל זאת עולה