גניבת עגלים בכפר חסידים







15.5.2006



מתוך: מוסף הרפת והחלב, בעריכת עמי רוזנסקי



מאת: עמי רוז'נסקי




מחוגי השעון הורו על השעה ארבע וארבעים לפנות בוקר, כשיוסי קרן, מכפר חסידים, היה שקוע בשנת ישרים. לפתע רחש מוזר עלה באוזניו , החרש הזה הפך די מהר לצליל מוכר של רגלי עגלים המדשדשות על רצפת הטנדר שחנה בחצר. גם מרפקה של אשתו יונה תרם לכך שיוסי דילג מהמיטה בתחושת אי נוחות. "עד שזזתי ויצאתי לחצר, הספקתי לראות לחרדתי שני גנבים רצים אל טנדר הסוברו שלי שהיה עמוס בעגלים".



יוסי פתח בצעקות, הגנבים ברוב חוצפתם הניעו את הסובר העמוס בעגלים ויצאו את החצר בדהרה. "עמדתי שם חסר אונים. הגנבים ריפדו את תחתית הטנדר בהרבה מאוד חציר מהערמה שתחת סככת הרפת כדי להקטין, עד כמה שאפשר, את הלמות רגלי העגלים בפח. ומזלי שבכלל התעוררתי".



יוסי מיהר להודיע למשטרה, כשהוא מהרהר בלבו, כי סיכוי רב להחזרת הגניבה אין. בבדיקה מהירה שערך ברפת התברר, כי נגנבו ממנו שמונה עגלים בני חודש.



למרבית המזל, הפעם, לשם שינוי נתפסו הגנבים כעבור כשעתיים בתום מרדף משטרתי שהסתיים על יד בית לחם גלילית. העגלים היו עדיין על הרכב ומצבם קשה, הם היו תשושים, מזיעים ושנים מהם חלו בדלקת ראות שלא עברה, לפחות לא עד שאנחנו ביקרנו במשקו.



המחמאות על הלכידה מגיעות ליחידת סמ"ג 6 (סיור משמר הגבול), אשר הייתה בפעילות באזור טבעון. הגנבים, אשר הופתעו מהמחסום, שהוצב בדרך התנגשו בג'יפ המשטרתי והחלו במנוסה רגלית. גנב אחד נתפס והסתבר, כי רק מספר ימים קודם לכן הוא "כיכב" בתכניתו של חיים הכט, "הקרב על הבית", שעסקה בגניבות חקלאיות, שאר הגנבים, נתפסו בבתיהם כבר באותו היום.



ראש מועצה אזורית זבולון, שלמה חבר, אומר, כי הקלות הבלתי נסבלת בה גנבים גורמים לנזקים כלכליים כבדים לחקלאי האזור, דורשת חשיבה רב מערכתית דחופה.



"מכת הגניבות היא בחזקת מכת מות לחקלאי האזור, ועל המערכת המשפטית להענישם בחומרה!" קבוע ראש המועצה.



אנו יושבים ולוגמים קפה בקרבת הסככה המיושנת מאוד המשמשת לגידול העגלים, ויוסי מציין כי אין זאת הפעם הראשונה שהמשק שלו הופך קורבן למכת הגניבות, "לפני כשנה וחצי גנבו ממני שמונה עגלות ועגלים בני שמונה ושבעה חודשים. מדובר בגנבים, תושבי הכפרים הבדואים בסביבה אשר מכירים את כל הפטנטים. הם עורכים סיורים מקדימים, לומדים היטב את הזירה וגם מערכת ההזעקה שהתקנתי לא עזרה, הם פשוט זוחלים מתחת לקו ההגנה.



יוסי קיבל אמנם את טנדר הסוברו הישן שלו בחזרה, אך מצבו היה "טוטאל לוסט!"ומאחר שמדובר ברכב מיושן, שלא היה לו ביטוח מקיף, הוא כנראה יפרק אותו לחלקים בלבד.



יוסי קרן מגדל עגלים שנים רבות. הוא מספר, כי הרפת הוקמה בידי אביו, שהגיע לכאן עוד בשנת 1925 אחרי שהוביל את הפרות ברגל מכפר אוריה, שבפרוזדור ירושלים.



ואם כבר נשפת הקומקום והקפה מונח מהביל לפנינו זאת הזדמנות טובה לשוחח על הרפת ועל החיים בכלל. יוסי מציין, כי רפת החלב הישראלית עברה מהפך של ממש במשך השנים, אבל גידול העגלים נשאר, משום מה, כשהיה, "אני ממש מתפלא שאין שינוי בכללי ההתנהגות ולא בניצולת המזון, זאת בזמן שרפת החלב שכפלה ויותר את התנובה".



בכל הכנסים הוא מעורר את השאלה ומכל הכנסים הוא חוזר במפח נפש, כי תשובה אין. "איך זה יכול להיות שלפני שלושים שנה משקלו של עגל הגיע לכ-1300 ק"ג והממוצע הזה לא השתנה כל כך הרבה שנים?"



מה הוא כבר לא ניסה עד שהגיע למסקנה, כי כדאי לחזור לעבוד עם עגלים הולנדים, כי עגלים אחרים רק עולים יותר. "אני קונה עגלים כמעט מדי שבוע, ולשם כך דרוש תזרים מזומנים נוח. בעבר נהגתי לרכוש פעמים בשנה עגלים בגולן וההוצאה החד פעמית הייתה גדולה, אז חזרתי לשיטה הישנה, כשאת העגלים אני משתדל לרכוש כאן בכפר חסידים כדי לחסוך בהוצאות ההובלה".



השבוע, לשם שינוי, הוא קיבל משלוח של כ-20 עגלים שהגיע ממדינת ליטא באמצעות סוחר. הפרש העלויות הוא ברור, עגל מקומי, כמעט גמול, עולה לו כ-1350 שקל ואילו עגל ליטאי עולה כ-1800 שקלים. בין העגלים המיובאים הוא מנסה גם עגל אחד מגזע אחר, כדי לבחון שוב האם יש טעם לחזור ולגדל זנים נוספים להולנדי.



כיצד בכל זאת הוא יכול להתייעל? "אולי אם הייתי מקים לעצמי מרכז מזון פרטי, אבל כשאני מגדל כ-400 עגלים בשנה, אין לכך הצדקה. האם בגידול עגלים בתנאים כאלה יש פרנסה? אומרים שאין, אבל ממשיכים, אתה יודע".



הוא מקווה שהרפורמה שלא הוחלה על גידול עגלים לא תזעזע את אמות הסיפים ולא תוחל גם עליו, כי בשינוי הזה הוא באמת כבר לא יוכל לעמוד.








[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://maofbiz2.migvan.co.il/multimedia/bullets/lb-l.gif]
תגובות לכתבה

הלאה הכיבוש! יש לסיים אותו עכשיו !