עריפת ראשי יונים מרפאה צהבת?



לחולה הישראלי אמונות שחורגות לעיתים מהתחום הרפואי. נייר עמדה של הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית מנחה את הרופאים לשלב בין השניים ככל שניתן. "לאמונה ערך נפשי סובייקטיבי רב בעיני החולה המאמין"
מיטל יסעור-בית אור


איך צריך לנהוג מנהל יחידה לטיפול נמרץ כאשר מטופל שלו מבקש לערוך טקס לעריפת ראשן של יונים משום שהוא מאמין שהדבר יכול לרפא אותו? כיצד ינהג רופא המתבקש להעניק טיפולים, שמקורם באמונה או דת, העומדים בסתירה לעמדתו המקצועית?



נייר עמדה חדש של ההסתדרות הרפואית מנסה להסדיר את מערכת היחסים בין רופא לחולה שמחפש מרפא אצל אנשי דת או גורמים לא רפואיים אחרים וממליץ

לרופאים לכבד את רצונו של החולה כל עוד הוא אינו גורם נזק לחולה עצמו או לסביבתו. ההמלצה: "ככל הניתן, עדיף לשלב סעד רוחני ואמונתי בו-בזמן, ובנוסף לטיפול הרפואי השגרתי מבלי להביא להתנגשות בין השניים".



בנייר עמדה המתפרסם בגיליון החדש של מגזין "זמן הרפואה", מנסים פרופ' אבינועם רכס יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית וחברי הלשכה, לשלב בין הרפואה לאמונה ולהכריע במצבים בהם "אוטונומיית החולה" מתנגשת ב"אוטונומיית הרופא".



חולים, בעיקר כאלו הנמצאים במצב קשה ובני משפחותיהם נוטים לפנות לקבלת עזרה ותמיכה רוחנית מגורמים שאינם רפואיים. נייר העמדה מתייחס לנושאים הקשורים לתמיכה אמונית ורוחנית ולא מתייחס לרפואה משלימה, למרות שגם היא יכולה להקנות לחולה אמונה וביטחון.



כפרות יונים כסגולה נגד צהבת



"אף כי אין כל הוכחה מדעית כי אמונה או תפילה נושאים בחובם סיכוי טוב יותר להחלמה בהשוואה לחולה שאינו מאמין הרי שיש לאמונה זו ערך נפשי סובייקטיבי רב בעיני החולה המאמין, אותו יש לכבד גם אם לא באופן מוחלט", כותב רכס בנייר העמדה.



כך למשל, באחד המקרים התבקש מנהל מחלקה לאשר את טקס הכפרות של היונים המקובל כסגולה נגד צהבת. במקרה אחר הגיעה בת של חולה אנושה וביקשה לחבר לראש של אמה "מצבר ביו-אנרגטי". "הבת האמינה בזה ואפשרנו לה לחבר את אמה למצבר הזה", מספר רכס. "האם נפטרה והבת הגיעה לומר תודה. אם לא היינו מאפשרים לבת למצות את האמונה שלה, יכול להיות שהיא היתה מסתובבת עם כעס על הרופאים ועם תחושה שניתן היה לעשות עוד. אם זה לא גורם נזק לחולים או לצוות אני חושב שרופאים צריכים לבחון בקשה כזו בחיוב".



"האמונה עוזרת"



"אוטונומיית הרופא", לדעת חברי הלשכה לאתיקה, כוללת בין היתר את השקפת עולמו, את אמונתו האישית ואת עמדותיו המקצועיות. "חוק זכויות החולה" ועקרון "אוטונומיית החולה על גופו" הם אלו שמקנים לחולה את החופש לבחור בטיפול מתוך האפשרויות העומדות בפניו - הן בגבולות הרפואה המסורתית והן מחוץ לה.



"הכוונה היא לא להעמיד את הרפואה מול הרבנים", מסביר רכס, "הרפואה יכולה לעזור עד טווח מסויים ומשם עוזרת האמונה. אנחנו בודקים את הדרך שבה יכולים הדברים להשתלב".


http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3264966,00.html