17-08-2006, 11:42
|
|
|
חבר מתאריך: 17.08.06
הודעות: 46
|
|
כל הכבוד...
אני הייתי בגיבוש הראשון....באמת שהיה חוויה...
אני אתן לכם עצה לדעתי היא הכי חשובה, אל תלכו לשם ותפחדו מהקושי....תלכו ותשדלו להנות מכל דבר שאתם עושים....כי אחרי הכל שיושבים בלילה באוהל ומדברים על המסעות וכל התרגילים ואיך שההוא נפל עם האלונקה ואיך המדריך נפל וכל מיני כאלה אז כל הגיבוש הופך לחוויה אחת שלמה...אולי קצת קשה...אבל ברור שזה שווה את.
ועוד ככה עצה קטנה....אל תנסו להתבלט יותר מידי...תעשו מה שנראה לכם שהכי נכון לעשות...לא מה שנראה לכם שהמפקדים יאהבו....כי פשוט המפקדים רואים את זה...וחבל.
סה"כ זה אפשרי ואפילו הרבה יותר מאפשרי....אני לפני הגיבוש הייתי לחוץ כמו לא יודע מה....אבל הלחץ הזה רק עוזר בסופו של דבר.....כי במסעות וברגעים הכי קשים אתם תזכרון ותגידו שווה לי לפרוש ולהפסיד את כל החלום שלי בישביל כמה רגעים קשים?....
ולסיום...אחרי כל החפירה חחחחח...מה שאותי החזיק זה לדעת שלכל מסע יש סוף מסע(שזה הדבר הכי כיף שיש לשבת עם כל החברה ולדעת שסיימת מסע מטורף...זה פשוט כיף), ושלכל תיזוז יש סוף....ושלכל דבר בעצם יש סוף....ושווה לחכות ולהגיע אליו...גם אם קצת קשה...
אני מקווה שסלחתם לי על החפירה..פשוט אני רואה שיש פה הרבה אנשים שדי מחכים ולחוצים מהגיבוש (לפי השאלות) אז היה חשוב לי להבהיר את כל זה....אפילו נרשמתי בישביל זה...אני בפורום כמעט שנה בלי לרשום הודעה אחת...חחחחח
|