
24-08-2006, 13:59
|
|
עמוס דור,מומחה ומתעד של חיל האוויר הישראלי
|
|
חבר מתאריך: 20.07.05
הודעות: 3,224
|
|
|
מכתב מלבנון
לא יודע באם זה חדש או כבר ישן קיבלתי היום במייל:
עם ישראל יקר שלי.
אני דניאל.
אני משרת בסדיר – בצנחנים - וכואב לי.
כואבות לי הרגליים , כואב לי הראש , כואב לי הגב ותפוסים לי כל השרירים.
כואב לי כל הגוף ואני מת לישון.
אני בוכה כל היום על החברים שנהרגו.
רזיתי 5.5 קילו בחודש האחרון ולא הרבצתי מקלחת חמה כבר הרבה הרבה זמן.
כואב לי הלב.
הכאב הכי גדול זה בלב.
הלב הורג אותי.
איך הם לא מתביישים ?
עוד לא קברנו את המתים שלנו – עוד לא סיימנו את הלחימה שלנו – עוד לא יצאנו מלבנון - אנחנו עוד שם –
עוד לא ניקינו את רסיסי הטילים מהמרפסות.
התקשורת – התקשורת .........
תפסיקו כבר. למה אתם מחפשים כל הזמן את הרע ?
במקום לחפש סקופים תתחילו לכבד את אלה שנלחמים בשביל המדינה! תתחילו לכבד את הנופלים והפצועים! תתחילו לכבד את אילו שחוזרים לבתים הרוסים.
תמיד מחפשים את הביקורת והרוע:
מחפשים את החיילים שמתלוננים שלא היה מספיק אוכל או שהאפודים לא נוחים והתנאים לא תנאים , תיק ההשקעות של הרמטכ"ל , מינויים לא מתאימים של אנשי צבא , צה"ל לא מצליח להפסיק ירי רקטות ,
אזרחים שמתלוננים שהפסדנו במלחמה וסתם נהרגים חיילים.
אתם לא הייתם שם – אני הייתי שם. הכול שטויות.
החיילים אומנו להלחם ולשרוד בכל מצב ואנחנו לא יצאנו לטיול שנתי עם תרמילים מלאים בבמבה על הגב.
למדנו לשרוד גם במדבר ללא אוכל ומים.
החיילים שהתלוננו וכמובן שחיפשו אותם – אילו מיעוט מפונק שבכו שאין להם מקלחת חמה בסוף יום.
ראינו הורים שקנו לילדים שלהם אפילו אפודים מרופדים (להזכירכם עם איזה אפודים נלחמנו בששת הימים).
תיכף ההורים יבקשו לעשות ישיבות בנוגע לתנאי השדה של הילדים שלהם - אהההה ...... יש כבר יום הורים – שכחתי.
הרמטכ"ל – חיפשו את מי להאשים. בתור איש חיל האוויר יש עליו המון ביקורת על לחימה קרקעית אבל אם תשמעו את מה שמפקדי האוגדות שלנו אומרים עליו תחשבו אחרת – הם פשוט טוענים שהוא עושה להם
בית ספר בכל הקשור ללחימה על הקרקע. בן אדם גדול וחכם ולא מגיע ה לו הביקורת.
תוכנית המלחמה שלו היא שקט לטווח ארוך.
דרך אגב – למה לא מפרסמים את התנועות בתיקי ההשקעות של חברי הכנסת ביום החטיפה של החיילים –
אני חושב שהייתם מופתעים מאד.
לגבי עמידה במטרות – היינו בפנים רק שבועיים וחצי אחרי העבודה של חיל האוויר – למי יש את החוצפה
להעביר ביקורת על צה"ל ? למה אני לא שומע על תלונות לגבי הטרור הפלסטיני שאנחנו נלחמים בו יותר
מעשור ולא מצליחים לעצור פיגועים , קאסמים וחטיפות חיילים – אהה ? כמה רמטכ"לים , שרי ביטחון וראשי ממשלה עברו מאז – אהה ? מה אתם מצפים – שצבא חיילים מתאבדים שחומש בלא מפריע בציוד לחימה מהחדשים בעולם ואומן והתבצר במשך 6 שנים – נוכל לעצור בשעתיים ??
אף אחד לא חושב על זה ?
לגבי האזרחים המתלוננים שהתקשורת צדה – תגידו לי את האמת – ראיתם פעם ישראלי שלא מתלונן ?
ראיתם פעם אזרח ישראלי שלא מעביר ביקורת וחושב שהוא הכי חכם בעולם ? ראיתם פעם אזרח ישראלי
שהוא לא חכם בדיעבד ?
אני יכול להמשיך ולהמשיך בלי סוף אבל אני צריך לעלות לתצפית.
אני שולח את המכתב לאחי שיפרסם אותו ברשת – אולי זה יגיע לחלק מאנשים שיסכימו איתי.
לגבי הלב שכואב ....
אתם לא מבינים איך זה לתת את החיים והנשמה בשביל העם הזה ואז לשמוע ביקורות על הצבא , החיילים
ועל המפקדים.
והתקשורת שכיוונה את הרקטות של אנשי החיזבאללה בטלוויזיה לכיוון ישראל מכוונת את הרוע ללב
החיילים שנתנו למדינה את הנשמה.
חייל עצוב
מלבנון
_____________________________________
|