"... הנציבה מציינת בחוות דעתה כשלים רבים בהתנהגות השופטים. בין היתר נמנים: הכללת הקטע הפוגעני בהכרעת הדין, שלא לצורך; שיטת עבודה לקויה שהביאה להשארת הקטע על כנו; הימנעות מהעברת טיוטא מתוקנת לחברות ההרכב והימנעות חברות ההרכב מלבקש את העברתה.

היות שכך, ממליצה הנציבה לנשיא בית המשפט העליון לנזוף כאמור בכל חברי ההרכב השופטים, ..."
NFC
-------------------
עושה רושם שכבודה (השופטת בדימוס שטרסברג-כהן, נת"צ על שופטים) לא התרשמה מהגירסה המאוחרת של שופטות ההרכב, שהתנערו מחתימתן והאשימו את אמינוף...

עמיחי - תגובתך מתבקשת!!

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

התקשורת המאותרגת שמאד עסוקה בביקורת נוקבת על מבקר המדינה, אינה מתפנה לאזכר ההתפתחות בנושא, שיש בו כדי לפגום בתדמית המערכת המורמת מעם (בעיקר בעיני עצמה ובכפיה מתוקף חקיקה... ).

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

אבל להשוות בינן לבין השופט אמינוב זו הגזמה פראית.
הן ביקשו שיוציא את המשפט הנלוז הוא לא הוציא והן חתמו בלי לבדוק.
לדעתי אתה עושה לו עוול הוא יחיד בדורו. קשה לי לראות מי עוד מסוגל להמציא משפט כזה.
כל הכתוב לעיל הוא בתנאי שמה שהיה כתוב בעיתון נכון.

בהמלצתה על נזיפה לחברי ההרכב, היא לא ראתה לנכון להבחין בין ראש ההרכב לחברותיו!
את יכולה לסמוך עליה שהיתה מוצאת דרך לתת לכך ביטוי, אילו סברה שראוי להחמיר עם אמינוף ולהקל עם השופטות ש"רק" הצטרפו לפסיקתו.

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

סברה שחתימתן מחייבת ואין חשיבות לעובדה שהן לא שמו לב על מה חתמו. דרך אגב כך היו מתיחסים גם אלי גם אליך.
אין חולק על כך שאת המשפט הוא כתב לכן לדעתי האשמה לא שווה.
עם כל מה שכתבתי צריך לזכור שהעונש היה חמור יחסית.

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

" על נציבה וטיח
אין ספק: מלאכת הבירור מי מהשופטים המחוזיים הוא זה ששיקר, היא מלאכה מביכה עד כאב, וכדי להתחמק מליבון הדבר החיוני הזה - יש לטייח אותו כהוגן
מאת: עו"ד יוסי דר NFC
......
ואכן הנציבה לא איכזבה: הוקוס פוקוס עם סלטה לאחור.

מישהו כאן שיקר? מה פתאום? בסך-הכל איזו אי הבנה בין השופטים שנפתרה ביניהם לבין עצמם. וכיצד נפתרה? הסכיתו ושימעו: הנציבה מספרת כי "עם שוך הסערה הציבורית התקיימו ביניהם (בין שלושת השופטים) פגישות בהן לובנו העובדות לאשורן. בפגישות אלה, מתוך שיחזור השיחה ביניהם בזמן אמת, הגיעו חברי ההרכב למסקנה כי מקורה של המחלוקת באי הבנה שעניינה, כשל בתקשורת ביניהם".

אתם הבנתם את זה? באות שתי שופטות ובמסמך כתוב מייחסות לשופט, ראש ההרכב, מעשה חמור ומביש, והשופט מצדו מגיב במסמך כתוב אף הוא, וטוען שדברי השופטות אינן נכונות "בלשון המעטה ונימוס" - כלומר שקר מוחלט, ואז באה הנציבה ומעניקה לביזיון הזה את התואר המחמיא "מחלוקת". וכשמדובר בסך-הכל במחלוקת, הבעיה כבר למעשה כמו לא היתה.

ממש לא ייאמן: שלושה אנשים מבוגרים למדי - שופטים מחוזיים יש להדגיש - יושבים לאחר מעשה על המדוכה ומקמטים היטב היטב את המצח, ואז הם עורכים מסע משותף אל העבר ומשחזרים מחדש את המציאות, עד שהם מגלים לפתע שהכלב הוא בעצם קצת חתול, והחתול הוא בעצם קצת כלב, וכך מטואטא השקר אל המקום הראוי לו: מתחת לשטיח.

כן כן, הכל ברור: אין זה אלא שלאחר שנתקררה דעתם של השופטים הם הבינו, או שמא הובהר להם, שההכפשה ההדדית והסתירה הפומבית והמתוקשרת הזו בין גירסותיהם פוגעת קשות במערכת המשפט - באשר היא מקעקעת את האקסיומה, שהיא מושכל קיומי ממש של המערכת המשפטית שלנו. והאקסיומה הזו קובעת - באופן שאין להפריכו - ששופטים לא משקרים.

וכך, השאלה הקריטית מי מהשופטים משקר מוצאת את פתרונה, כפי שראינו, בדרך של סיאנס משותף שכזה של שלושת השופטים שנאבקים מרה בתעתועי הזיכרון שלהם - עד שמגלים מחדש את ה"אמת", שהיא אינה אלא פשרה עם יצר הקיום של המערכת.

וכאילו כדי למשוך את תשומת הלב למקום אחר, מחליטה הנציבה לנזוף בשלושת השופטים הסוררים - ללא אבחנה ביניהם - על עצם הכללת הפסקה האומללה ההיא בפסק הדין, וכן על התנהלותם סביב טיוטת פסק הדין, והחמור ביותר: על שהעזו להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה.

לבסוף מציינת הנציבה, במין סיפוק כזה של מדריכת נוער שוליים, שהיא קיימה פגישות אישיות נפרדות עם כל אחד משלושת השופטים הנזופים והסבירה להם היכן כשלו וכי "השופטים גילו הבנה, הטמיעו והפנימו את הדברים והביעו צער על שאירע" (רק לחשוב שהלשון הפדגוגית הזו של הנציבה ננקטה כלפי מי ששולחים אנשים למאסרי עולם).

הנפש יוצאת אל מי מהשופטים בפרשה הזו, היודע שהאמת לימינו, אך נאלץ לכבוש את האמת היוקדת הזו מפני אותו דבר עליון הקרוי "טובת המערכת". ... "
-----------------
וביום של חג(?) למערכת המשפט בישראל, אכן אין זה ראוי שהתקשורת תעסוק "בזוטי דברים" שכאלו, שרק מוציאים שם רע למערכת המפוארת...

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

שתיקת הכבשים של התקשורת?
"כלבי השמירה" על הדמוקרטיה נחשפים שוב במעילתם בתפקידם.
משרתי "ההון שלטון" מחפי השחיתויות והשערוריות, מכתיבים באטימות ובשרירות לב, את סדר היום של "הספינאים" וקובעים מה לא נכלל בזכות הציבור לדעת!!

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

היתה הכרעה, היא הגיעה לתקשורת ועוותה לצורך הרייטינג, ומכאן נוצר מחול שדים מטופש. איש לא רמז שהנאנסת נהנתה. הדבר היחיד שיש לבדוק פה, הוא הסתירה בגרסאות שבין השופטים. אני אישית נוטה להאמין לאמינוף.