במקור נכתב על ידי חן אברהם
...אין לך מושג כמה בלאגאן התחיל ברגע שהטיל פגע, מה הייתה המשמעות של הדבר על הצמרת הפיקודית בחיל הים , על הסטיל עצמו ומה בפועל התרחש , ומה נמנע בפועל במזל וחסך הרוגים..
בוא נגיד שכמי שהיה במקרה בקרבת המצפ"י בזמן הארוע ,
אז יכול להיות שיש לי מושג כלשהו , לא ?!
בוא נגיד שכמי שראה את תמונת המזל"ט שחג מעל הספינה זמן
קצר לאחר הפגיעה (עד שהוחלט "להוריד" את השידור לאחור...) ,
יכול להיות שיש לי מושג כלשהו , לא ?!
בוא נגיד שכמי שהיה בכמה תפקידים (הרלבנטיים לנושא המדובר) בתוך המערכת ,
יכול להיות לי מושג כלשהו , לא ?!
בוא נגיד שכמי ששרת על סטי"ל (גם) במלחמת יוה"כ ,
וראה מהמכוון כמה וכמה טילי "סטיקס" באוויר ,
אז יכול להיות שיש לי מושג כלשהו , לא ?!
...אני לא חושב שצריך לרוץ עם זה לתקשורת...
נו , אז לפחות כאן יש בינינו הסכמה...
...מה שהוא אומר הגיוני מאוד...
לדעתי (ואני חוזר ואומר שזו דעתי בלבד) - בכלל לא...
ראבאק , הוא מתאר סחיטת דרגה באיום של יציאה לתקשורת !
ואני אומר לך חד-משמעית שאם זה היה נכון , הקצין היה מוצא עצמו
במקומות ובמצבים שהוא אפילו לא חלם עליהם בחלומות הכי גרועים שלו...
...אין צורך בהדחקה של הדברים, כי הם קיימים...
ציינתי כבר שאיני חושב שחה"י הוא "טלית שכולה תכלת" ,
ובוודאי שיש דברים שונים שמוטב היה שיהיו אחרת או שלא יהיו כלל...
גם אני נגד הדחקה , ואף סבור שיש מקרים שבהם צריך לעשות "רעש" ,
אבל בין זה לבין הוצאת "רכילות פרוזדורים" לתקשורת - לטעמי רב המרחק...
האם לדעתך הדרישה ממילואימניק , שאמור להיות יותר בוגר ומנוסה
(קרי : שיכול לראות את הדברים בפרספקטיבה בריאה יותר...) ,
לגלות אומץ ויושרה ולהעלות כלפי "מעלה" (בהירארכיה הצבאית !)
דברים שנראים לו איומים ונוראים , לפני שהוא מוציא אותם קודם כל לתקשורת ,
זוהי הדחקה ?! תמהני...
|