14-09-2006, 21:07
|
|
|
חבר מתאריך: 09.08.05
הודעות: 36
|
|
משהו קטן שכתבתי. "למגירה בלבד"
אמנם קוראים לזה "למגירה בלבד", כי כך התכוונתי שכתבתי אותו. אבל בגלל האנונימיות של הרשת (לא כל כך ד"א), אני מחליט לשים אותו פה.
אני לא רוצה שאנשים יתחילו לקטול אותי, אז מראש- אני לא משורר, אני לא סופר, וזה לא נסיון לתשומת לב. פשוט כתבתי משהו וזהו.
אין לי מטאפורות ואין הרבה אמצעים אומנותיים, כי כנראה שאני לא חושב ככה.. השיר הזה נכתב ישר מהראש, ולכן הוא בטח זוועתי כזה..
אז למה אני שם אותו פה? צורך די מוזר שקיים אצל בני אדם לשתף, גם אם לא תגיבו משהו לעניין, אשמח לשמוע תגובה כמו "לא משהו" או "מעניין", אבל בלי לקטול יותר מדי, כנ"ל.
אז אחרי כל ההקדמה המתישה, מגיע רגע הסרת הלוט. בבקשה, תהנו.
למגירה בלבד
הנה את לידי
אני רואה את שיערך השחור המושלם
פוקח את עיני
אבל את לא שם
את יודעת בכלל מה אני מרגיש?
את יודעת מי אני?
לידך אני לא יכול להיות אדיש
את לא מכירה את שמי
בפעם הראשונה שראיתיך זה קרה
איבדתי קשר עם הסביבה
האם זה טוב? זה רע?
צפתי לכיוונך על גבי גלים של מחשבה
זאת הפעם הראשונה שזה קורה לי
אף פעם בעבר ליבי לא יצא ממקומו
אף פעם לא היתה לי מישהי
אבל היית שווה את ההמתנה
חיכיתי רק לך
את כמו מתנה
עטופה בריח לילך
צריך רק קצת אומץ להתחיל
קצת ביטחון לדבר
גם לזה אני לא רגיל
נראה כאילו את כמה רמות מעלי
כי אני- זה רק אני
כל היום חושב עליך
ואת- מושלמת, יותר שווה ממני
"תנסה, מה כבר יקרה?"
לחץ חבר לעת צרה
"אתה בכלל לא מכיר את הבחורה"
אבל הוא באמת באמת לא ידע
על כל תקופת ההמתנה
שחיכיתי רק לה
אז ניסיתי.
"תשמע, אתה נשמע לי בחור נחמד
מעכשיו- אנחנו ידידים!"
זה כואב יותר מעקיצת אלפי דבורים
המוח יודע ותמיד ידע שאין סיכוי
הלב לא היה מוכן לשתוק בלי ניסוי
אז הא! קיבל הלב את הנסיון
והמוח את הפתרון
לשכוח ממנה מיד!
אבל הלב לא מוותר
אני הולך איתה יד ביד
הלב רוקד ומפרפר
וכשאתעורר מהחלום אבין מיד
שהמוח צדק
ושוב אני לבד.
אבל למרות שאין סיכוי, תמיד הלב מקווה ומחכה ליום
שאולי המציאות תצא מהחלום
|