מה אני בכלל?

אני הולך כמו שיכור חד מחשבה
אני שואל כמו כסיל בעל תבונה רבה
אני לא יודע מי אני אבל יודע מה
אני רק מחפש תשובה

אני אני ורק אני ואין אני אחר
אבל אני כל-כך דומה לכל מָכַּר או חבר
אני חושב בלי שכל ועם שכל לא חושב
אני יושב כשאני עומד ואני עומד כשאני יושב

אני מבולבל, ולא מאהבה
אני בודק בדפי-זהב איפה אפשר לקנות תקווה
אני משתעמם כדי להעביר ת'שיעמום
אני הכל אבל לא-כלום

אני מחפש בתוך הארון, אולי אמצע שם את עצמי
בתוך ריבוע מבטון שוכן לו כל עולמי
אני כותב בעפרון כדי למחוק בעט
אני חושב על מה שטוב אבל לא באמת

אני מכור ולא יודע לֶמָה,
אני מתנהג לפי הנורמות אבל כמו בהמה,
"אני חושב משמע אני קיים", אבל אני לא חושב,
לא יודע את מי אני שונא או את מי אני אוהב.

אני מחפש את עצמי ולא מוצא,
כמו מתוך קליפה של עור אני יוצא,
ושאר האנשים עדיין לכודים בקליפה,
אז למה דווקא אני הוא זה שאין לא תודעה?


נכתב על פי שני אשכולות שהועלו כאן בשלושת הימים האחרונים. אני באמת לא מרגיש את מה שכתבתי, אבל אני יודע שלפחות אחד מכם יתחבר לזה.

חייב לחתום, זאת מין אובססיה כזאת,
puzpuz.

שלום PUZPUZ,

איך אתה, שכתבת את זה לא התחברת ?! לא מתחבר לי.
הרגשתי שהכותב מזוהה עם המילים....

כתיבה יפה. שנונה.
כל משפט העלה בי תובנות על עצמי, בתהליך של החיים.

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

זה עוזר לי הרבה בחיים. תודה על תגובתך.

חייב לחתום,
puzpuz.

השיר שלך החזיר אותי כמה שנים טובות אחורה, לתקופה שהרגשתי שהכל באמת מבולבל כזה, כל השאלות והתלבטויות לגבי מי אני, מה התפקיד שלי כאן? מה אני אוהבת..וכדומה, ובעצם לשום דבר לא הייתה תשובה, ואם כן אז לא חד משמעית, ואם כבר לא חד משמעית או אולי גם בכלל הפוכה

יפה

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"