לפני כל הקריאה, אני מזהיר אותכם, ילדים מבוגרים וטף כאחד, חברי הפורום- זאת לשם שינוי לא סדרת אנימה- סדרה מצויירת כן! (או בשמה השני cartoon או אנימה אמריקאית) אבל בלי ספק, אני חושב שייצבוט בי כאב כלשהו, אם סדרה כזאת טובה שמנעה ממני במשך השבועיים האחרונים להניח את העיניים שלי על כל סדרת אנימה כלשהי- ייכאב לי לראות שלא כתוב עליה כלום... במיוחד בפורום הזה, שבו אנשים באמת יודעים להעריך תוכן של סדרה!.
נוסטלגיה, זה דבר שתמיד נראה יותר טוב ממה שהוא היה- זה טיב הנוסטלגיה... ובסופו של דבר, רוב הפעמים אתה מוצא עצמך רואה סדרות כמו רחוב סומסום (מקווה שכולם פה עדיין זוכרים מה פרוש הסדרה) ומתאכזב, שוואלה... הן לא כאלה משהו...
אבל רק מדי פעם, יש זכרון טרי בראש, של נוסטלגיה, שרואים אותה- והיא עדיין טובה, בדיוק כמו שהיא הייתה פעם!- ובשביל אחת כזאת החלטתי לכתוב הודעה חדשה!:
שם הסדרה: Freakazoid מספר פרקים: 24 (2 "עונות") ג'אנר: קומדיה משוגעת (לילדים, ולמבוגרים) אורך פרק: 20 דק'. שנת צפייה בערוץ הילדים: לדעתי בסביבות 1996 ציון על פי מדד נוסטלגי: 9!
העלילה בקיצור:
העלילה באופן מאד מקוצר מוסברת פרק אחר פרק במלואה בשיר הפתיחה של הסדרה, מי מכם שלא זוכר או לא יצא לו העונג לראות את הסדרה המשובחת הזאת- הסדרה מדברת על בחור דקסטר, חנון מחשבים שיום אחד נכנס לאינטרנט ויצא משם כאשר הוא מסוגל להפוך לfreakazoid- גיבור משוגע לחלוטין, בלי כוחות גדולים במיוחד, שמנצח את האויבים שלו באמצעות... טוב... זאת באמת שאלה טובה... וזהו!.
אז... מה עושה את הנוסטלגיה הזאת ככ מיוחדת?
בפשטות, בעידן של היום, כל אחד יכול להכנס לאחת מ"חנויות החינם" באינטרנט ו"לקנות בחינם" (מי אני שאגיד הורדה?!?!) נוסטלגית, ולכן כל כך הרבה אנשים מוצאים את עצמם רואים משהו שפעם חשבו למצחיק, ומתאכזבים.
פריקזויד לא איכזב אותי לרגע, בשבועים האחרונים שהיו מלאים בצחוק מהסדרה המשוגעת ומלאה בהומור הבוטה (ובו בזמן שנון ומאד מיוחד) צחקתי בדיוק כמו שהייתי צוחק בכיתה ה'- והתאבלתי, שכל כך הרבה ילדים איבדו את התוכניות האלו...
לפריקזויד אין אפקטים קוליים מרהיבים, אין ציור מרהיב או מעניין במיוחד, אין עלילה (כמעט בכלל) הפרקים קצרים מדי... והסדרה עדיין, מצויינת.- ההומור הבוטה והחולני שלה, הפרודיה שהיא מהווה על כל גיבורי העל (במיוחד ההרפתקאות של Lord Bravery), ולפעמים גם ביקורת חברתית מדי פעם (שלרוב מוצגת בבדיחות חולניות ומבריקות) מסוגלות באמת לעודד לך את המצברוח!, לך, לאח הקטן שלך, ואולי אפילו לכלב המשפחתי!.
אז אתם צריכים הפסקה קטנה כדי לצאת מהתרבות היפנית, וללכת לתרבות הרחוקה השונה והאמריקאית, או פשוט תפסתם חשק לחזור לשורשים- או לראות איפה נמצאים השורשים של ערוץ הילדים (בתחילת דרכו) קחו את הסדרה הזאת, לפחות לכמה פרקים (תשיגו אותה בדרך אחת או אחרת, כי לינקים להורדה אסורים בפורום), תהנו, תצחקו, ותזכרו שיש נוסטלגיות- שבאמת שווה להזכר בהן.
מקווה שניהנתם, וניזכרתם בימים טובים עברו (כמה שאני נשמע זקן)
ארז.
- בנוסף: הנה לינק לדוגמא של קטע קצר באורך דקה (מאד חמוד) מהסדרה (נלקח באופן חוקי לחלוטין מyoutube):
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי Solid_Dragon שמתחילה ב "זמן זמן זמן! ביקורת נוסטלגית ערוץ הילדים:"
ממש הזכרת לי נשכחות..
עוד סדרה שראויה לציון,
רן וסטימפי.. גם ממנה יצא לי לראות קצת לאחרונה, ואני לא מבין איך ערוץ הילדים יכל לשדר פעם סדרה כזאת חולנית, מעולה כן, אבל לעזאזל כילד קטן זה חולני לגמרי, ומי שיצא לו לראות את הגרסא למבוגרים הלא מצונזרת אז בכלל..
אף פעם לא החשבתי אותה לקלאסיקה, אולי בגלל שכשהייתי צעיר יחסית לא התאימה לי החולניות שבזה, שבאמת מתאימה קצת יותר לילדים מבוגרים- אין מה לעשות, זה צחוק חולני, וזה קצת קשה לקבל בלי ספק, פריקזויד הייתה מושלמת... והופתעתי שההומור שלי עדיין צוחק כל פעם שאני מגיע לפרק שבו ברגעים המותחים שמים תמונות מרגיעות של דגים...
יש לי חשק לראות את כל הסדרה שוב .