הכתבה לקוחה מהמקומון (און ליין) "חולוני" בכתובת: http://www.Holoni.co.il
================================================== ===
שישי, 04 פברואר 2005

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.holoni.co.il/images/stories/ishi_shishi/picture/afgana1.jpg]
"...נגנים עם גיטרות, שעות של שיחות בטלפון הנייד עם חברים וקריאת עיתונים היו נראים כמחזה של טיול שנתי הכולל מספר תלמידים החורג מהתקן. לאחר 24 השעות האלו, שאיבדו בהן את מרבית כוחן מעצם הטבע האנושי השורד הבינו המתנחלים כי לא השיגו שום מטרה במהלך הלילה מלבד סיקור תקשורתי. אף חבר כנסת או שר לא יצא לקראתם. היועצים האישים של ראש הממשלה לא טרחו לעדכן את רוה"מ במתרחש ברחבה, ונראה כי כולם היו בסדר היום הרגיל שלהם..."

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.holoni.co.il/images/stories/ishi_shishi/ishi_shishi_logo.gif]

תיאורית המשא ומתן של ויינברג טוענת שהמילה "מאיים" או כל זיקת איום במהלך שיחה תגרום לצד השני לשנות את מטרתו. ויינברג: "אם הויכוח היה על נושא עקרוני בין שני הצדדים, ולאחר שיחה צד אחד החל מאיים על האחר, הויכוח יפסק והצד המאוים יסיט את עיקר הדיון לאיום שהופנה כנגדו".

ויינברג, אחד האנשים היותר מנוסים במשא ומתן בעולם חקר את "תיאוריות האיומים" במשך שנים והבין שיש להימנע מכלל איומים בשיחה בין שני הצדדים.

בראיון הפרישה שלו כמנהל צוות משא ומתן ב CIA אמר ויינברג: "אנשים נוטים להתרכז במטרה שאותה הם רוצים להשיג כל כך. כאשר הם מתרחקים ממנה מסיבות שונות הם נוקטים באיומים באופן טבעי. שלב האיום הוא הבטחה לאיבוד המטרה. ניתן להשוות זאת לאדם שכל חייו חושש מהמוות, ובגלל שאינו מצליח להתמודד עם חשש זה, הוא פשוט מתאבד.."

בימים בהם מפגינים בירושלים עשרות מתנחלים מול משכן הכנסת נראה כי הם שכחו מעט את
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.holoni.co.il/images/stories/ishi_shishi/picture/afgana2.jpg]
המטרה לשמה הם נמצאים שם. 24 שעות עבורם לשרוד בקור הירושלמי הפכו את המטרה הנעלה להישרדות בקור ושעמום של הלילה.

נגנים עם גיטרות, שעות של שיחות בנייד עם חברים וקריאת עיתונים היו נראים כמחזה של טיול שנתי הכולל מספר תלמידים החורג מהתקן. לאחר 24 השעות האלו, שאיבדו בהן את מרבית כוחן מעצם הטבע האנושי השורד הבינו המתנחלים כי לא השיגו שום מטרה במהלך הלילה מלבד סיקור תקשורתי.

אף חבר כנסת או שר לא יצא לקראתם. היועצים האישים של ראש הממשלה לא טרחו לעדכן את רוה"מ במתרחש ברחבה, ונראה כי כולם היו בסדר היום הרגיל שלהם.

"אם אין לאנשים שם אנושיות, נעבור לשביתת רעב", אמר אחד המתנחלים למראיין מהערוץ השני.

באמת שאני לא חושש משביתת הרעב שלהם. אין לי בעיה שהם לא יאכלו שבועיים ולפחות יצא כאילו הם מזדהים עם האוכלוסייה בארץ שלהם אין מה לאכול כורח המציאות.

האיומים לעולם לא הטרידו אותנו. האמת שאפילו קצת נמאס לי שקבוצה של 40 אלף מתנחלים, שבגודלה יכולה להתאכלס באחת הקריות בחולון, תנהל את המדינה באופן מאיים.

מלחמות אחים, קרע בעם, חיילים שיפגעו ועוד שאר ירקות הפכו שטות שבשגרה מצידם.

מעולם לא הרגשתי אח של מתנחל. שנתיים שלמות מחיי הייתי שם וחייתי איתם. בסיורים בתוך הישובים כגון: בדולח, פאת שדה, רפיח ים ונווה דקלים גיליתי את מה שהתקשורת לא מספרת. מרבית התושבים בכלל לא נמצאים בבתיהם ביום יום. הבתים ריקים מאדם, וזאת אחת הסיבות
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.holoni.co.il/images/stories/ishi_shishi/picture/afgana3.jpg]
שכל טיל שנופל על האזור או פיגוע ירי,פוגע במעט כל כך אזרחים, אם בכלל. נראה כי המתנחלים באזורים אלו מחזיקים בנכס למטרות רווח ולא אידיאולוגיה וכעת הם מנהלים את מאבק המשא ומתן שלהם על העלויות של הנכס והפיצוי אותו הם צפויים לקבל בעבורו.

הם למען הסדר הטוב, רובם ככולם מפוניי ימית שקודמו מספר קילומטרים צפונה ועכשיו הם בגוש קטיף.

אין לי ספק שההחלטה לפנות את האזורים בשטחים אלו היא חיונית, הכרחית ויפה שעה אחת קודם.

כחייל בתקופת לבנון אני עדיין זוכר את האיומים לעברו של ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, כי ביום בו נצא מלבנון "לבנון תכנס אל הצפון". איומים על עשרות הרוגים, תרחישי האימה של הלוי, ראש השב"כ דאז, ושאר סרטי אימה מראים בדיעבד כי מידי יום אין במהדורת החדשות את הכותרת הנוראית של "חמישה חיילים נהרגו בגזרה הדרומית של דרום לבנון" והכל היה מסע הפחדה לשווא.

מתנחלים יקרים, נמאס מהשטות הזאת של האיומים. האידיאולוגיה של "שטחים תמורת חיי אדם" מתאימה לתקופת אלכסנדר מוקדון, סטיקרים כדוגמת "שרון, לילי מחכה לך" והטלאי הכתום על החולצה, מציגים אתכם באור מבזה, בלתי דמוקרטי ומחליא לאלו מהם באוכלוסיה התל אביבית שעדין חלוקים בדעותיהם לגביכם.

אני אשמח גם למשאל עם, אבל כמי שמכיר אתכם אתם תנצלו משאל זה לטובתכם. לאחר שתמשכו עוד שנה שלמה עד לתכנון המשאל, וגם אם תפסידו בו נחרצות, סביר להניח שתטענו כי שאלת הסקר הייתה מגמתית ולכן צריך משאל חוזר. אני שמח שראש הממשלה ראה את התמונה במלואה וגרס באופן חד משמעי את האפשרות למשאל. אין לי ספק אגב, כי תוצאותיו היו מביכות אתכם מאוד.

יש כאלו שמידי שנה מחכים לקיץ, אחרים מחכים לחופשה. מהיום, אני מחכה לפינוי ובאמת שחבל על כל חייל.