 |
19-12-2006, 17:25
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 13.12.05
הודעות: 328
|
|
דיון: הצד הרע של ההשקעה בצילום (לא, לא כסף)
ייצא לי לאחרונה לשבת ולארגן קצת את מאגר התמונות שבמחשב שלי (חייב לגבות...)
וראיתי איך מכל יציאה או טיול שעשיתי בשנה+ האחרונה הוצאתי המון תמונות, חלקן נחמדות,
חלקן מיותרות, שהרי התאוריה של הצלם הממוצע אומרת שעדיף לצלם 500 תמונות שמתוכן
250 יהיו טובות ו30 מצויינות (במקרה הטוב), מאשר לקוות שמתוך
50 תמונות מתוכננות ומוקפדות יצאו 50 יצירות אומנות.
ואז חשבתי לי, מה המחיר של כל התמונות האלה? התשובה הייתה ברורה.
בוא נדבר למשל על טיול טבע.
לפני שרכשתי מצלמה דיגיטלית, כשהייתה לי מצלמת פילם פשוטה,
הייתי מטייל להנאתי, צופה בנוף, מדבר עם עמיתי לטיול,מנשנש דוריטוס מקסיקני,
ולפעמים, כשרציתי לתעד משהו ממש מיוחד, הייתי מצלםאיזה פריים.
אמנם התמונות היו הדבר שנשאר אחרי הטיול, אך כל מטרתן הייתה לשם הטיול,
דהיינו התמונות נועדו להזכיר לי מקומות שהייתי בהן,
חוויות שעברו עליי עם חברי וכו', ולא תמונות לשם התמונות. כשהחלה אצלי
תקופת הצילום הדיגיטלי ואיתה "השתחררה הנצרה" של המצלמה,
היחס בין הצילום לטיול נעשה שונה לחלוטין- במקום שהתמונות יזכירו לי את הטיול הנחמד שעבר עליי,
כל הטיול נעשה בשביל התמונות, זה גם בא לידי ביטוי בתמונות עצמן, במקום
80 אחוז של תמונות של המטיילים במהלך הטיול, התמונות נעשות נקיות יותר, תמונה נטו,
אומנות, ניכור...
יש פריימים שבהחלט "קופצים" לעיניים, מיד שולפים מצלמה ומצלמים אותה,
אך למרבה הצער, לפחות אצלי, בשביל להוציא יותר מכמה תמונות בודדות יפות,
אני חייב כל הזמן להביט, לסקור את השטח, לדמיין את הפריימים האפשריים,
לחפש את המיקומים המעניינים וכו', הרדיפה אחרי עוד פריים ועוד פריים,
גוזלת למעשה את מרבית תשומת הלב שלי מהטיול עצמו ומשאר המטיילים!
אם מדובר בכמה חובבי צילום שיוצאים לשטח, סבבה, אין כל בעיה,
זוהי מטרת הטיול, כולם באותו ראש ולכן העסק זורם,
אך למשל יצאתי בסוכות האחרון לטיול לנחל עם חבר שלי שהוא לא חובב צילום,
הוא ממש התבאס ממני, כל הזמן רדפתי אחרי תמונות אפשריות,
עיכבתי את הטיול, הקדשתי לו פחות תשומת לב
(כאילו מעניין אותו לשמוע למה עדיף לי לסגור צמצם או לצלם מזוית נמוכה יותר את החרגול הזה)
והוא אמר לי במפורש שבפעם הבאה אני אבחר- לטייל איתו או עם המצלמה שלי.
דוגמא אחרת- הופעות, לפני שלושה שבועות הייתי בהופעה של מוזיקה אירית,
במשך שעה וחצי חשבתי איך להתגבר על בעיות התאורה, המרחק, הצפיפות,
כל הזמן חיפשתי זויות חדשות, ניסיתי לשפר עמדות ופתאום,
ללא התרעה מוקדמת, פשוט הסתיימה ההופעה, אז נכון,
השגתי 15 תמונות נחמדות של הלהקה והקהל, אבל מוזיקה לא כ"כ שמעתי באותו הערב...
ודוגמא אחרונה- אירוע משפחתי, באירוסין של אחותי (!)
הייתי גאה לקבל עליי את מלאכת צילום הארוע, במשך כל המסיבה שוטטתי עם המצלמה,
צילמתי את כולם, חיפשתי את התמונות המיוחדות שיעניקו לי את טפיחת ההערכה על השכם
וכן, גם מצאתי אותן ועשיתי אלבום חביב, אבל במחשבה לאחור- במסיבת האירוסין של אחותי,
אני לא הייתי.
אני חובב צילום, יש לי הנאה לבנות מאגר תמונות יפות, גם אם לא אוציא מהן שקל אחד
, אני גם נהנה מהצילום עצמו, מהחיפוש אחרי הפריימים, מהחשיבה הצילומית,
אבל לאחר יותר משנה בעסק אני מבין שלהנאה הזאת יש בהחלט מחיר,
היא לחלוטין באה על חשבון דברים אחרים, אני אולי נהנה מהצילום ו
מעיבוי אוסף התמונות שלי, אך את הטיול, ההופעה והמסיבה עצמם, מצד מסוים, אני מפסיד.
מה אתם חושבים? אתם לא מרגישים שהצילום, עם כל האהבה שלנו כלפיו, לא בא על חשבון
משהו? האם לכל טיול הוא יציאה אחרת אתם לוקחים את המצלמה? האם אין פעמים
שאתם אומרים- גם במחיר של הפסד 5 תמונות נוספות לאוסף שלי, עם כל הכבוד להן-
בטיול הזה אני רוצה לנקות את הראש, להנות, לא שום דבר אחר...
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
