עודכבר

עוד משכבר
שנפתח השער
הוא ניצב שם
ביושבו בסלע איש הים
צופה אל קו האופק הנשגב
כששולח הוא חַכָּתוּ בגליו

אשר שלווה בו משרים
כשסלסלתו נמלאת דגים
ניחוכם המלוח דבק בבגדים

כך יושב שעות ארוכות
מתבונן גם בספינות המפליגות
לארצות נוכריות

שהשמש שוקעת בהר
סוגר הוא השער
מבטיח לבוא אליו גם מחר

וכשיסער
יתבונן הוא בו מהצד כתייר
הבא מארץ ניכר

בשביל לאסוף את צדפיו היפים
שבחולותיו הזהובים בתום הגאות פזורים

לאבא

כל הזכויות שמורות לעינת

דצמבר 2006

נשמע מהטקסט שהוא שליו, רגוע, בעל ניסיון וחכמת חיים, ואף חזק וחסון. השיר כתוב יפה, והרווחים הענקיים בין בית לבית הם במקום, עם כי אפשר להקטינם מעט.

אהבתי,
puzpuz.

כל הכבוד עינת!! העברת בי תחושה של שלווה ורוגע

גם אהבתי מאוד את צורת הכתיבה!!

אישית, היא העבירה בי תחושות של גלים... כמו הבתים - לאט לאט אחרי השני... תוך כדי גלגול מחכים לגל הבא

כל הכבוד!!