
31-12-2006, 02:34
|
|
|
|
חבר מתאריך: 03.06.06
הודעות: 538
|
|
|
אתה תלמד אותי עברית או ארמית? חזור לאורווה...
בבא מציעא סב
לעולם קסבר 'שטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי', והא קא משמע לן: דשומא [שימת רבית (מלשון: לא תשימון עליו נשך - שמות כד,כב): הההסכם לשלם רבית, ואפילו טרם גבית הרבית] מילתא היא (ואשומא גרידתא מחייב ליה תנא קמא).
הכי נמי מסתברא, דתנן: 'ואלו עוברים בלא תעשה: המלוה, והלוה, הערב, והעדים' (ואי אמרת לא מחייבי עד דגבו) בשלמא כולהו עבוד מעשה (בגבייתו מלוה גובה מן הערב, והערב מן הלוה, הלוה נתן ביד המלוה ועבר ב'לא תשיך' (דברים כג)); אלא עדים מאי עבוד? אלא לאו (משום שומא; הלכך מלוה וערב נמי מתחילתן חייבין משום שומא) שמע מינה דשומא מילתא היא?
- שמע מינה.
|