יורם כן, מרציאנו לא
גלעד כץ
לפני כחצי שנה התייצב ח"כ נכבד על הפודיום במליאת הכנסת ואמר בנאום מלא פאתוס
את הדברים הבאים: "כחבר בקואליציה אני מאחל לממשלה שתאריך ימים,
אבל בעד התקציב הזה אני לא אצביע...".
חודשים ספורים עברו ואותו ח"כ
הכריז מבלי להניד עפעף, באותו פאתוס ילדותי, כי
"לא אעבור לסדר היום אם חברי כנסת מטעם המפלגה יצביעו באופן אובססיבי
נגד עמדותיה",
בהתכוונו לאיומים שחלק מחבריו לסיעה יצביעו נגד התקציב.
ימים מעטים חלפו מאז שינוי העמדה המפתיע,
עד שאותו ח"כ מרציאנו שוב יצא בהכרזה כי "מפלגת העבודה תתנגד לתקציב,
עקב הדרישות התקציביות במגוון נושאים חברתיים".
הפומפוזיות של האיש והחשיבות העצמית אותה סיגל לעצמו הפכו את הח"כ הטירון
יורם מרציאנו לתופעה שלא פוגשים כל יום.
מרציאנו טוען שהתקציב הוא מבית מדרשו של בנימין נתניהו, אותו הוא מכנה הקפיטליסט.
כחבר בוועדת הכספים, יחד עם חבריו לסיעה אבישי ברוורמן, שלי יחימוביץ ונדיה חילו,
הוא אף טרפד מספר פעמים החלטות בוועדת הכספים מטעמים "חברתיים".
עם מינויו של ח"כ אפרים סנה לסגן שר הביטחון התפנה תפקיד יו"ר סיעת מפלגת העבודה,
והוא ניתן לח"כ יורם מרציאנו, מקורבו של פרץ. מרציאנו, סנשו פנשו מושלם,
עשה כמצוות אדוניו ונלחם נגד יריביו של פרץ. ארשת הממלכתיות שהחל להתעטר בה
עומדת כיום למבחן עליון: מצד אחד התנגדותו העקרונית לתקציב, שכאמור
"נעשה בדמותו וצלמו של נתניהו",
מתבקשת לשיטתו; ומצד שני,
משמעות הכשלת התקציב היא הפלת הממשלה ופגיעה במעמדו החדש
כיו"ר סיעת העבודה,
מה שיסכן את יעדו האולטימטיבי: מזכ"לות המפלגה.
ואם במרציאנו עסקינן, הרי שהתשובה קלה הרבה יותר מהשאלה.
מתברר כי עצם מינויו לתפקיד יו"ר סיעת מפלגת העבודה עשה את שלו, ואותו
'איש חברתי' שבעבר הביך את פרץ בהצבעותיו בוועדת הכספים
שינה את עורו בין לילה,
כשהודיע כי לא זו בלבד שיצביע בעד התקציב,
אלא שבכוונתו לטפל במורדי סיעתו שיצביעו נגדו.
כדי לנסות ולשכך את התמיהה שבוודאי תופנה כלפיו על אימוץ
'תקציב נתניהו', הזדרז מרציאנו לייצר, ביחד עם אדונו פרץ,
משבר דלה-שמעטע. הכל, כרגיל, כדי לזכות בכל העולמות.
ראשי
צ'אט
03-01-2007, 22:28
מצב כלאיים
