אהלן אנשים (:

רציתי לשאול לדעתכם בקשר להתלבטות קטנה שיש לי.
אני כרגע ב-י"ב והחלטתי שאני עושה שנת שירות (שנת שירות היא שנה של התנדבות למען הקהילה בטרם הגיוס).

בעיקרון עברתי על די הרבה אפשרויות ונשארתי עם שתי אפשרויות מרכזיות-
* שנת שירות ב"אחריי". יש לי אפשרות לצאת משם לעבודה עם בע"ח בחווה טיפולית. התפקיד של השיןשין הוא בעצם לדאוג לחיות, להאכיל, לטפל ולאהוב
* שנת שירות ב"נטע". "נטע" הוא פרוייקט טכנולוגי שאני משתייכת אליו ובמסגרת הזאת רכשתי ידע טכנולוגי שאני אעביר לתלמידי הפרוייקט כעוזרת מדריכה.

שנת השירות ב"אחריי" בעצם מעמידה אותי במקום שאני הכי רוצה להיות בו...לקום כל בוקר בכיף ובהרגשה שאני עושה את מה שאני הכי נהנית ממנו כי אני ממש אוהבת בעלי-חיים ואני פשוט אהנה מכל רגע. שנת השירות ב"נטע" פחות מדברת אליי כי אני לא אוהבת לעבוד עם אנשים ויש לי פתיל קצר, כך שאין לי סבלנות להסביר וללמד, אבל ההתנדבות ב"נטע" מאפשרת לי העצמה אישית- ז"א, קורסים ותעודות הסמכה עם הכרה בינלאומית שאני אקבל והרבה יותר גמישות עם הצרכים האישיים.

מה עושים?!

תודה מראש

את רושמת שזה יתן לך ידע אדיר לחיים
אז שווה לך
אלו דברים שעולים ביוקר כשעושים אותם בצורה עצמאית
בעלי חיים את תמיד יכולה לגדל
ואני מניח שבמקרה הזה תהיה לך שגרה קבועה להבדיל מהדרכות ששם את מלמדת ולומדת במקביל

שנת שירות זה לא עבודה, את לא מקבלת כסף בשביל זה (או משכורת מינימלית ביותר) ומההיכרות שלי עם לא מעט אנשים שעשו ש"ש, כדאי מאוד שזה יהיה משהו שאתה אוהב לעשות ורוצה לעשות. קשה מאוד לקום כל בוקר לעשות עבודה שאת לא באמת נהנית ממנה (וגם לא מקבל שכר עליה).

את כותבת שאת לא אוהבת לעבוד עם אנשים ויש לך פתיל קצר ואין לך סבלנות להסביר וללמד (אם את פותחת מועדון אני מצטרף...) אז אני מאוד מתקשה להבין למה ללכת לכיוון הזה בכלל - כמו שאמרתי קודם, ש"ש זה משהו שצריך לעשות כי אוהבים, ולא בגלל התעודות שזה נותן, זה אמנם ערך מוסף אבל זה ממש לא העיקר וחבל.


*זאת ההודעה הראשונה שלי בפורום הזה ד"א

תודה על התגובה, גם של רומק.

בת'כלס, סיבכתם אותי יותר

אם כבר ש"ש - אז לעשות משהו שכיף לקום בשבילו בבוקר...
תעודות, הכרה, ידע - יהיה מספיק זמן לדאוג לזה אחריי השחרור...

הש"ש ב"נטע"... אמרת בעצמך. זה מתנגש עם האופי שלך, זה פחות מדבר אלייך, את לא אוהבת להסביר...
הש"ש ב"אחריי"... הזכרת אהבה, הנאה, כיף, חיוך על הבוקר...

למעשה הלב שלך כבר החליט לאן הוא רוצה ללכת, נכון? תקראי בעצמך. הכל שם. זאת רק שאלה של הראש...

וובכן, לדעתי, תנצלי את החיים לעשות מה שאת נהנת ממנו... רוצה הכרה בינלאומית תעודות וכו'? תתנדבי ב"נטע" לאחר הצבא... או במקומות אחרים... אני הייתי מציע לך ללכת על "אחריי". אבל, זה אני.

תעדכני אותנו!!!

היי
גם אני עושה ש"ש, אבל אני יוצאת דרך הצופים...


בכל מקרה, לדעתי ענית לעצמך...את בעצמך אומרת שהש"ש באחרי מעמידה אותך במקום שבו את הכי רוצה להיות...! אז מה פה השאלה?
אני יודעת שאני יוצאת לש"ש מתוך רצון לתת (למרות שאני יודעת שאני גם אקבל המון...) ואני מניחה שגם את, אז אם זה המקום שבו תהני הכי הרבה ותוכלי לתת מעצמך הכי הרבה - שם נראה לי תפיקי הכי הרבה ותממשי את המטרות של השנת שירות...

גם אחרי הצבא יהיו לך מספיק הזדמנויות ללמוד ולקבל תעודות הסמכה, אני חושבת שכדאי שתנצלי את הש"ש למשהו אחר...

בכל מקרה שיהיה בהצלחה! וכל הכבוד על ההחלטה...

עשי את שהלב שלך אומר לך לעשות.

לימודים ותעודות יכולים לחכות.
יש משהו מיוחד בלרצות לקום כל בוקר - לבוקר חדש של סיפוק והנאה - בעיקר - שלמות עם מה שעושים.

אני לא מאמין באופן אישי בלעשות משהו שלא אוהבים.
אז נכון שבחיים - לא תמיד עושים את מה שאוהבים, לא תמיד עובדים בעבודות האידאליות.
אבל - למה בכלל למהר?
אני למשל,לא לוקח חלק ב"מירוץ" המיותר הזה- ועושה את הדברים שאני אוהב... שלם עם עצמי ומאושר באמת.

לדעתי, בכל הקשור להתנדבות - צריך לעשות את מה שאוהבים - ולתרום במקום שבו אנו יכולים לתרום הכי הרבה ולתת הכי הרבה מעצמנו (מאישיותנו ומתכונותינו).

http://photo.fresh.co.il

קצר ולעניין,
תלכי אחרי הלב שלך ותחושות הבטן שלך.
מה שעושה לך טוב ונותן לך אושר ושמחה, לכי על זה.
לא משנה מה את עושה, תמיד תדאגי להיות מאושרת בו, אם את לא זה פשוט לא שווה את זה

"לא צריך לדבר כי את הכל..
אומרות העיניים"

יש לי עוד קצת זמן לחשוב על הדברים, אבל עזרתם לי הרבה.
אני בדיוק חוזרת מסמינר שנת שירות מטעם "נטע", התארחנו בבתים של שינשינים ולמדנו את ההווי (של שנות שירות בכללי, לאו דווקא ב"נטע") אבל כלום עוד לא סגור אז נראה כבר מה יקרה...


שבת שלום=]