" ליאורה גלאט-ברקוביץ תובעת את "הארץ" וברוך קרא
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
מאת כרמל בן צור
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
הפרקליטה, התובעת 2.5 מיליון שקל, טוענת כי העיתונאי הפר את הבטחתו להימנע מפרסום המסמכים שמסרה לידיו בפרשת סיריל קרן; קרא: הפרסום היה בהסכמתה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/daily/D280107/150glat_MK.jpg]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
גלאט-ברקוביץ'. "לא נותרה עוד ברירה לתובעת והיא הודתה כי היא המקור להדלפה"
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
תצלומי ארכיון: מוטי קמחי
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
עו"ד ליאורה גלאט-ברקוביץ', שהדליפה את דבריו קיומו של חיקור הדין בפרשת סיריל קרן בעת שהיתה פרקליטה בפרקליטות מחוז המרכז, הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה על סך 2.5 מיליון שקל נגד העיתונאי ברוך קרא, לשעבר כתב המשפט של עיתון "הארץ" (וכיום כתב המשפט של ערוץ 10), וכן נגד שמואל רוזנר, ראש מערכת החדשות בעיתון בתקופה הרלוונטית, המו"ל עמוס שוקן, והוצאת העיתון.

בתביעתה טוענת גלאט-ברקוביץ', כי קרא הפר הבטחות שנתן לה, ובהן לא לפרסם מסמכים הנוגעים לחקירה שמסרה לו לשם הוכחת מהימנות המידע; ולהתקשר אליה רק מטלפון בטוח, ולא מטלפון רגיל, כדי להקשות על חשיפת זהותה כמוסרת המידע. קרא מכחיש את הטענות וטוען כי גלאט-ברקוביץ' לא הטילה עליו מגבלות כאלה, ואף התירה ל"הארץ" לפרסם את תוכן המסמך ואת צילומו.

בתביעה נטען, כי "לימים הסתבר כי העיתונאי, בניגוד מוחלט לנדרש ממנו ולמובטח על ידו, יצר קשר טלפוני עם התובעת דווקא מקו הטלפון הסלולרי שלו - דבר שהקל,
בדיעבד, על גילויה של התובעת כמקור לחשיפת הפרשייה". " הארץ
-----------------------------------------

איחולי הצלחה לגב' גלאט ברקוביץ.

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

ומוכיחים שאפשר גם אחרת... :

" גלאט-ברקוביץ' תובעת 2.5 מיליון שקל מ"הארץ"

הפרקליטה מפרשת סיריל קרן תובעת את העיתונאים שמואל רוזנר וברוך קרא ואת מול "הארץ", לאחר שלטענתה הפרו התחייבויות מפורשות שנתנו לה, לפיה הם לא יפרסמו את המסמכים שהעבירה להם. לדבריה, בעקבות חשיפת המסמכים היא פוטרה. ברוך קרא: "מדובר בתביעות סרק"
ורד לוביץ' פורסם: 28.01.07, 19:08

ליאורה גלאט-ברקוביץ' הגישה היום (א') לבית משפט המחוזי בתל-אביב תביעה בסך 2.5 מיליוני שקלים נגד עיתון "הארץ", המו"ל עמוס שוקן והעיתונאים שמואל רוזנר וברוך קרא, בטענה שרשלנותם בטיפול במסמכים שמסרה להם בפרשת סיריל-קרן הביאה לחשיפתה ולפיטוריה.

גלאט-ברקוביץ' טוענת בתביעה כי קרא ועורכיו הפרו התחייבויות מפורשות שנתנו לה, לפיה הם לא יפרסמו את המסמכים שהעבירה להם. לטענתה היא מסרה להם שני מסמכים כשהיא אוסרת בפירוש על הצגתם הפיזית בכל דרך שהיא. לדבריה קרא טען כי הוא זקוק למסמכים כדי לשכנע את עורכיו בעיתון שהידיעה נכונה ולהתגונן מתביעת דיבה, אם תהיה כזו. בנוסף לדבריה קרא הבטיח לה שלא לפרסם את המסמכים, אלא רק להשתמש בהם כהוכחה למהימנות המידע.

באמצעות עורך דינה, צבי בר-נתן ממשרדו של אלי זהר, טענה גלאט-ברקוביץ' שנדהמה לגלות שלא רק שהעיתונאי לא קיים את הבטחתו, אלא העביר אותם לערוץ 2. לטענתה, ההבטחות שניתנו לה הופרו ברגל גסה וקרא ועורכיו עשו שימוש במסמכים ככל העולה על רוחם מתוך כוונה להעלות את הרייטינג של פרסומם, ותוך התעלמות מהנזק שהם מסבים לה שהיתה המקור לידיעה.

ברוך קרא אמר בתגובה שהוא מצטער על האופן שבו נגמרה הקריירה של גלאט-ברקוביץ', אך לדבריו יש להצטער על האופן שבו בחרה להתמודד עם חשיפתה כמקור עיתונאי. "בינואר 2003 התקשר אלי אדם שלא הכרתי וביקש שניפגש כדי להעביר לי מסמכים. כל היכרותנו מסתכמת בכרבע שעה עד 20 דקות שיחה. על אף שאותו אדם לא הטיל עלי כל מגבלות, נקטנו במערכת הארץ משנה זהירות ופנינו אליו טרם הפרסום, שהיה כאמור ביוזמתו המלאה, כדי לוודא שניתן לפרסם את תוכן המסמך ואפילו את צילומו והמקור השיב בחיוב.
"למען האמת גלאט-ברקוביץ' לא היתה נחשפת, אם היא לא היתה מודה בחקירתה שהיא המקור העיתונאי. חבל שעשתה זאת, אך משעשתה, מוטב היה שתתמקד בשיקומה האישי ולא תכלה את זמנה ואת זמן בית המשפט בתביעות סרק והאשמות בלתי אחראיות".

מעיתון "הארץ" לא התקבלה תגובה. " YNET

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

אבל אם הייתי צריכה להמר הייתי מאמינה לעורכת הדין ולא לעיתונאי.
הוא רק הרוויח מהסיפור והיא הפסידה קריירה טובה.
בכלל נראה לי מוזר מאד שמקור עיתונאי נחשף ואף כלי תקשורת, למיטב ידיעתי, לא תקף את כלי התקשורת שבעטיו קרתה החשיפה.

במקרים רבים מאוד הם מדווחים לפי נטיית ליבם כמו ה"פרשנות" של הכתב הפוליטי עול הימים אטילה ההונ(גר)י שהטיף למנות לנשיא ישיש בן 83 למשרה בת 7 שנים.

לגופו של עניין, אני תמה אם לגברת גלאט-ברקוביץ, שנטלה את החוק לידיה והורשעה על כך בבית המשפט יש עילה נזיקית או חוזית לתביעה. לא רק משום הכלל הידוע VOLENTI NON FIT INJURIA (מעילה בת עוולה לא צומחת זכות תביעה) אלא משום שזה נוגד את תקנת הציבור. החסיון העיתונאי, אינו מוכר בחוק כמו חסיון של פסיכולוגים או עורכי דין. פיצוי על התחיבות למנוע הסגרת מי שעובר על החוק ומועל בנאמנותו לתפקידו נוגד את תקנת הציבור ולכן ספק אם תקבל פיצוי כלשהו.

מצד שני, נדמה לי שבלי כל קשר למשפט היה ראוי שרשת שוקן שנהנו מאוד מהפרסום והיוקרה שחשיפת פרשת סיריל-קרן הביאה להם יציעו לה פיצוי כספי כיוון שאין ספק שהיא ניזוקה קשה מאוד כלכלית מהפרשה. תראו איזה עזרה הושיט עיתון ה"סאנדיי טיימס" לוענונו במשך כל השנים מאז נחטף ועד לשחרורו, והם לא היו אחראים לחטיפתו. מדובר בהרבה מאות אלפי דולרים. ששושן יכיר באחריותו המוסרית לפחות ויושיט את היד לכיס, למרות שהוא לא אוהב לעשות את זה.

אלא שבהיותה "משכילה", בעלת מראה "מודרני" ושמאלנית, הקורא הפשוט נוטה לשכוח שבסופו של דבר היא עבריינית שנתפסה בשעת מעשה.

.