 |
12-02-2007, 16:11
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 11.02.06
הודעות: 13,394
|
|
|
ללא שם - 16 הפרקים הראשונים
שלום לכולם 
ששת הפרקים הראשונים נמצאים כאן. מי שלא קרא/מי שרוצה להיזכר מוזמן להיכנס.
ולפני עשרת הפרקים הבאים... כמה הודעות...
למי שחושב שהפרקים הם קצרים מדי וחסרי "בשר" - אם אני ארצה לעשות מזה ממש ספר, אז יגיע הזמן להכניס יותר תיאורים ו-"בשר" לכל הפרקים. בינתיים מוגש לכם רק העיקר.
התנצלות
אני מבקש סליחה, אם שוב אאלץ לשנות כמה פרטים מהפרקים האלה אותם אני מפרסם. קורה לפעמים, אחרי שכותבים כמה פרקים, שצץ חור בעלילה, וכדי לסגור אותו חייבים לשנות משהו שקרה בפרקים קודמים... אני מתנצל מראש אם זה יקרה שוב
בינתיים כתבתי 19 פרקים, אבל בינתיים... הנה פרקים 7-16. תהנו
כל הזכויות שמורות לי.
7
יום שלישי, 13:14
הנהג ממשיך ליסוע.
אני מתחיל להתקדם אליו. שיט. אני אאחר!
הנוסעים נועצים בי עיניים, מחכים לראות מה אני אעשה.
באמצע האוטובוס, בחלק העגול, בציר שלו, יש עגלות. למה אני מתעכב עכשיו???
אני ממשיך קדימה, עוד כמה מטרים... הנהג מאיץ.
"סליחה?? נהג?? אתה לא שומע את הצעקות שלי??"
8
יום שלישי, 13:15
ברור שאני שומע. אני רק מקווה שפה זה רחוק מספיק ממקום הפגישה...
"אה? אוי, אני מצטער. לא שמתי לב אליך..."
"מה מצטער??" הוא צועק עלי. "אני מאחר!! למה זה קורה לי!.."
"מה קורה?". אני וכל הנוסעים מסתכלים עליו.
"לא משנה! רק תעצור לי עכשיו..."
"בסדר אדוני, אני מצטער"
אני עוצר לאט, פותח את הדלת הקידמית, ונותן לו לרדת. מסכן שכמותו. רק שהכסף יגיע.
הדלת נסגרת, הנוסעים ממשיכים בשלהם. עבודה מצויינת, חשבתי לעצמי. העיקר שלא שמו לב לכלום.
יום שלישי, 13:55
אני מסיים את המסלול, חונה בחניון הראשי של האוטובוסים, נכנס למכונית שלי ונוסע.
9
אתמול, יום שני, 00:00
אנחנו מכנסים ישיבה.
"שימו לב: הנושא היום הוא איך לחטוף את השבב מהתיק של הבחור. מכשולים: להשיג קודם כל את התיק; לדעת את קוד הקומבינציה של התיק..." אמר ברק.
"אה, את השני לא יהיה קשה לבצע. אני יודע איך לעשות את זה. אתה יודע... מצמידים את האוזן... שומעים נקישות..." אמרתי.
קוראים לי יואל, ואני חבר בכנופיה שלנו, אם ככה אתם קוראים לזה.
"זה לא טוב. ברגע שתנסה הוא איך שהוא ינסה לחטוף את התיק בחזרה. זכור – אסור לנו להשתמש בנשק. זה רחוב הומה אדם, למען השם."
"אבל זו התכנית היחידה שלנו."
"וכמה זמן אתה חושב שייקח לך לפצח את הקוד מהרגע שהתיק יגיע לידיים שלך?"
"אני משער שתוך שתי דקות... כבר עשיתי דברים כאלה בעבר"
"אז אנחנו צריכים עכשיו להתרכז בדרך שבה ניקח את התיק ושיונתן לא ישים לב לשתי דקות??" אמר דוד.
"בדיוק."
10
יום שני, 00:01
"ופה את נכנסת לתמונה"
"אוקיי... ומה אני צריכה לעשות?"
קוראים לי יעל. אני חברה בקבוצה שקוראת לעצמה יחידה 142. אנחנו חייבים להשיג כסף, ובשביל זה אנחנו מתכוונים לגנוב את השבב.
"כל מה שאת צריכה לדעת מופיע פה."
הוא העביר לי חוברת קטנה. פתחתי אותה, ובעמוד הראשון הופיעה תמונת צבע שלי בחליפה.
"בשביל מה החליפה?"
"תמשיכי לקרוא".
המשכתי לקרוא. כולם בשקט.
"אני לא מאמינה. אתה בטוח שלא ישימו לב לזה?"
"אני בטוח. מחר ההצגה מתחילה. תהיי בהיכון."
"מובן."
11
שוב יום שלישי. 13:59
הנה הוא בא. להתמזג עם כולם, זה הכי חשוב.
המון אנשים הולכים פה, אני משתדלת לשים לב אליו. הנה הוא בא. נו... עוד קצת.
נתקלתי בו. הפלתי את התיק. מצויין.
"אוי אני מאוד מצטער... את בסדר?"
"אני בסדר גמור, תודה". לקחת את התיק שלו בזהירות, אסור לו לחשוד.
"אתה בדרך לאן שהוא?"
"כן, למעשה אני דיי ממהר. אני מצטער". הוא לוקח את התיק. מעולה.
"זה בסדר, להתראות." ואני מתרחקת ממנו, נכנסת מיד לסימטה.
"התיק אצלך?" אמר יואל.
"כמובן. כדאי לך למהר, אני לא יודעת כמה זמן ייקח לו לשים לב."
"אני מתחיל."
12
יום שלישי, 18:12
צלצול בדלת. אני הולכת ומסתכלת באישון הדלת. הוא הגיע... סוף סוף...
"מיכלוש מאמי? אני פה"
אני פותחת את הדלת, והוא נכנס עם זר פרחים.
"סליחה שלא באתי מקודם, גמרתי משהו חשוב. את מוכנה לכייף קצת?..."
"בוודאי... אז לאן הולכים?"
13
יום שלישי, 14:05
אני לא מאמינה.
"הצלחתי לפרוץ את המנעול, אבל השבב לא פה."
"אז איפה הוא יכול להיות?" אני שואלת.
אנחנו זורקים את התיק ורצים לרחוב הסואן. הנה הוא שם לב. הוא רץ הלאה...
"זה בסדר," אומר לי יואל. "זה עוד לא נגמר"
אנחנו נכנסים למכונית שחונה בסימטה, וממשיכים לנקודה הבאה.
14
יום שלישי, 14:04
"הנה, הוא רץ אליכם" אומר לי ברק.
קוראים לי אלון, ואני מחכה פה בדיוק לרגע הזה. תוכנית ב' החלה. הכל חייב להיות מהר, ואסור לאף אחד לשים לב. הכל מוכן. אנחנו מתכוננים, צופים בו רץ לכיוון שלנו. עוד 30 מטרים... הוא מתקרב... הנה. איטס שואו טיים.
15
אתמול, יום שני, 00:15
"ומה אם גם לו יש שכל?"אמרתי. "מה אם זה לא יפעל? מה נעשה?"
"תירגעי, יעל" הוא אמר. "תמיד צריכים להכין את הכל מראש. הגיע הזמן לדבר על תכנית ב'"
"והיא?" זה היה דוד. "מה אם זה לא יצליח? מה אם יגלו אותנו?"
"לא יגלו. אני יודע מה לעשות." אמר אלון.
"מצויין, אם כן אין לנו עוד הרבה זמן תודיע גם לחבר הזה שלך, הוא לא פה היום. לכו לישון. דוד – מחר הנסיעה הגדולה מתחילה. בהצלחה לכולם."
"תודה."
16
יום שלישי, 14:04 וחמש שניות.
"תהיה בשקט. אני לא מתכוון להכאיב לך" אני אומר לו. "כדאי לך שזה ייראה טוב"
והוא נאבק. חייבים להשתיק את הבן-זונה הזה. הכל יתפוצץ לנו בפנים. אסור שהוא יראה לאן הולכים.
"עזוב אותי! מה אתם רוצים ממני?? משוגעים!!"
"תסתום את הפה שלך חתיחת חרא קטן. פשוט תסתום." אני מושך אותו אחרי, דוחף אותו לאוטו.
"שב פה בשקט או שאני אירה בך."
"אתה לא תעיז. אין לך סיכוי."
כל תגובה תתקבל בברכה. מאוד חשוב לי לדעת מה אתם חושבים
|
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
