31-03-2007, 22:19
|
|
|
חבר מתאריך: 05.02.07
הודעות: 203
|
|
בגדול, מנסה להסביר את עצמי.
לפני כמה ימים, ממש השבוע, פתחתי אשכול עם השם "פלרטוטים"
מישו פה אמר לי, בלי להעליב, שזה אשכול הזוי, ואני מסכימה איתו.
תראו, חלקכם יודעים, הרוב לא, שהתאהבתי במישו.
קיצור עד לא מזמן חשבתי שהוא גם מרגיש אלי משו,
כי ככה הוא נתן לי להרגיש. מידי פעם הייתי חושבת שאני סתם מנסה לשכנע את עצמי שכל דבר שהוא עושה זה סימן. אבל לרוב חשבתי שהוא מרגיש משו.
ואז יצא לי לבלות איתו יומיים עם עוד קבוצת אנשים, והגעתי למסקנה שהוא פשוט.. פלרטטן.
וזה ממש ממש ממש כואב לי.
קשה לי עם העובדה הזאת שהתאהבתי בו,
וזה התחיל מהדלקות קטנה שניצטה וניצטת בכל פעם שאנחנו נפגשים.
הגעתי למסקנה שאני לא חשובה לו כמו שחשבתי,
ושאולי, ז"א כמעט בטוח, שהוא לא מרגיש אלי כלום..
בקיצור ולעניין-התפוצצה הבועה.
זה לא מפריע לי שהוא פלרטטן יותר מעצם העובדה שזה מפריע לי שהשלתי את עצמי ושזה הולך להיות כמו תמיד:
אני ארצה ואשתוק כמה שנים עד שזה יעבור.
אני מרגישה אליו משהו אחר, לא יודעת אם טוב יותר או רע יותר, אבל שונה.
הוא מושך אותי אליו נפשית, פיזית...
חברה שלי, לא הכי טובה אבל המצב בנינו ממש אחלה, אני כמעט בטוחה שהיא דלוקה עליו.
ז"א היא לא אמרה לי את זה במפורש אף פעם אבל היא כל הזמן מדברת איתי עליו, והיא מתחילה את השיחות..
היא כל הזמן שואלת עליו, ואני רואה איך היא מסתכלת עליו ואיך היא מדברת איתו.
קיצור אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי,
אני לא יודעת מה לעשות איתה,
אני לא יודעת מה לעשות איתו,
אבל אני לא יכולה ללכת ולהגיד לו.
כי זה תלוי בהמון דברים והמון אנשים,
זה סיפור ארוך שאני לא רוצה להכנס אליו.
בכל מקרה פעם אחת אמרתי למישו וזה לאהיה כל כך נורא,
אז תהיו בטוחים שזה לא בגלל שאני מפחדת.
ז"א גם, אבל זאת לא הסיבה העיקרית.
בקיצור אין לי מושג מה המטרה שלי הכתיבה שלי אבל אני חייבת עצות להמשכת הדרך,
כי פשוט.. אני לא יכולה יותר.
כל פעם שאני חושבת עליו נהיה לי עצוב כי יש לנו סיכוי טוב אבל הוא כל כך פלרטטן שאין מצב שהוא יעזוב את כולן ויבוא איתי..
במיוחד כשאני כל כך מכוערת |מקיאתנשמה|
בקיצור..
לא יודעת :\
_____________________________________
"אני לוקח מעצמי את הרצון תמיד להיות ראשון
ומהבוקר שאחרי אני מתחיל לחיות נכון.."
נערך לאחרונה ע"י Effoliation בתאריך 31-03-2007 בשעה 22:29.
|