" הלוויתו של הפרופ' יוסף בן שלמה תתקיים מחר בקדומים


הלוויתו של הפרופסור יוסף בן שלמה ז"ל, שנפטר היום לאחר מאבק ממושך במחלה קשה, תצא מחר בשעה 14:00 מבית הכנסת בקדומים לבית העלמין בישוב. הסעות יצאו בשעה 12:00 מבנייני האומה בירושלים ורכבת ארלוזורוב בתל אביב.

מוקיריו סיפרו הערב לערוץ 7 כי הפרופסור יוסף בן שלמה לא חדל ללמד את אלפי תלמידיו אפילו יום אחד. פרופסור בן שלמה, איש אמת בכל דרכיו שכונה סוקרטס היהודי, תבע מתלמידיו מצוינות לימודית, ציונות בלתי מתפשרת, אומץ לב, אהבת המדינה, אהבת הארץ ואהבת העם. " ערוץ 7

----------------------------

תנצב"ה

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

אם לא שמתם לב, החיים כבר התחילו...

(טליה שפירא)

תפילת הטוקבקיסט הישראלי:

''אלוהים - אנא תן לי את הכוח לא לקשקש במקלדת כאשר אני לא מתמצא בנושא הכתבה''

מתוך ויקיפדיה העברית:

יוסף בן שלמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


קפיצה אל: ניווט, חיפוש

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://he.wikipedia.org/skins-1.5/common/images/magnify-clip.png]

פרופסור יוסף בן שלמה (1930 - 21 באפריל 2007). חוקר בתחום הקבלה והפילוסופיה, מהידועים בהוגי הדעות הישראליים, ודובר בולט של גוש אמונים.

[עריכה] חייו

יוסף בן שלמה נולד בקרקוב שבפולין בשנת 1930. בגיל 3 עלה לארץ ישראל עם הוריו, והתגורר בין בני ברק לרמת גן. בן שלמה גדל בילדותו בבית ציוני-דתי, אך בבגרותו בחר לקיים אורח חיים חילוני. עם זאת, הסתייג מאתאיזם, וטען כי פגש רק שני אתאיסטים בכל חייו. שאלת אמונתו האישית באלוהים הייתה לדידו שאלה אינטימית, שסירב לדון בה בפומבי. לפני קום המדינה לחם ב"הגנה", ולאחר מכן שירת בחטיבת גולני.

למרות שחשב בתחילה להיות פסנתרן או רופא, החל ללמוד פילוסופיה באוניברסיטה העברית. במקביל לימד ספרות, פילוסופיה ומחשבת ישראל בתיכונים אוולינה דה-רוטשילד והתיכון שליד האוניברסיטה. המפגש שם עם פרופ' גרשם שלום גרם לו לעבור ללימודי קבלה ומחשבת ישראל. גרשום שלום ראה בבן שלמה את ממשיכו, והדריך אותו בעבודת הדוקטורט על ר´ משה קורדובירו, שבן שלמה השלים בגיל 32.

בן שלמה השתלם באוניברסיטת אוקספורד, ולאחר מכן לימד כעשר שנים במחלקה לפילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית, והיה חבר במכון ללימודים מתקדמים על שם טרומן. תחום התמחותו היה הפילוסופיה של הדת, והוא קנה שם עולמי במומחיותו למשנת הפילוסוף ברוך שפינוזה, שאת כתביו גם תרגם.

בין השנים 1976-1997 שימש כמרצה בחוג לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב, ותקופה ארוכה אף שימש כראש החוג. שימש גם כפרופסור אורח בקתדרה ללימודי היהדות באוניברסיטה של מרילנד ובמחלקה ללימודי הדתות באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה.

תקופה מסוימת לימד קצינים בכירים בצה"ל מחשבת ישראל בבית הספר לפיקוד ולמטה.

בן שלמה עסק בעריכה וההדרה של ספרי פילוסופיה וקבלה שונים, ובהם מספריו של גרשם שלום. הוא נחשב לאחד מחוקריו הבולטים של הרב קוק, ועסק במשך רבע מאה בכתיבת ספר על שיטתו, בהיקף של למעלה מ-1,500 עמודים בכתב היד, אולם לא זכה להשלים אותו.

בתחילה היה בן שלמה איש שמאל, ולאחר מלחמת ששת הימים נמנה עם החותמים על כרוז המתנגד להתיישבות היהודית בחברון. בעקבות החלטות ועידת חרטום קיבל את התחושה שהמאבק בין ישראל ומדינות ערב הוא מאבק קיומי, והצטרף לאנשי "גוש אמונים". הוא אף העתיק את מקום מגוריו לישוב קדומים שבשומרון, והתגורר שם בדירה צנועה ביותר. בן שלמה שימש כדובר בולט של "גוש אמונים", ורואיין פעמים רבות באמצעי התקשורת. לאחר חתימת הסכמי אוסלו טען, במאמר שפרסם בעיתון "הארץ", כי הסכמי אוסלו מבשרים את קץ הציונות.

בשנת 1997, לאחר שיצא לפנסיה ממשרתו באוניברסיטת תל אביב, ויתר על שנת שבתון בחו"ל, והחל להקדיש את זמנו בהוראת פילוסופיה כללית ויהודית לנערים ונערות לפני גיוס במכינות הקדם צבאיות. תחילה שימש כמנהל פדגוגי וכמורה לפילוסופיה כללית ויהודית ולתולדות הציונות במכינה בקיבוץ מיצר שבגולן. לאחר שנה החל ללמד במכינת גליל עליון בראשות יוסי ברוך, ובמכינה לדתיים וחילונים ב"עין פרת" בראשות ארז אשל. בעבודתו החינוכית במכינות שקד בן שלמה להרחיב את השכלתם של התלמידים, ולגעת בבעיותיהם הקיומיות, בכדי שיהיו להם הכלים להפעיל מחשבה עצמאית.

בשנותיו האחרונות התמודד עם מחלת הסרטן, ממנה נפטר בג' אייר תשס"ז, בגיל 77. ימים מעטים לפני פטירתו נפרד ממאות מתלמידיו שבאו לבקרו במיטת חוליו.

תלמידיו הגישו את מועמדותו לפרס ישראל על מפעל חיים, והתאכזבו שלא זכה.

אחד מתלמידיו הבולטים הוא פרופ' שלום רוזנברג, ששיעוריו של בן שלמה הזינו את אהבתו לפילוסופיה.



[עריכה] מספריו

בן שלמה פרסם חמישה ספרים (שניים מהם באוניברסיטה המשודרת של גלי צה"ל) ו-25 מאמרים מדעיים. לתלמידיו אמר: "אדם צריך לבחור מה ישאיר אחריו - ספרים או תלמידים. אני העדפתי ללכת לכיוון התלמידים. אני גם חושב שאני מדבר טוב יותר מכפי שאני כותב".



[עריכה] חיבוריו

• היסודות הפילוסופיים בקבלה לפי גרשם שלום, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשנ"ז.‬
• תורת האלוהות של ר´ משה קורדוברו, הוצאת מוסד ביאליק, תשכ"ה. ספר זה זיכה אותו בשיר מפרי עטו של ש"י עגנון.
• שירת החיים - פרקים במשנתו של הרב קוק, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון, תשמ"ט.
• פרקים בתורתו של ברוך שפינוזה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון, תשמ"ג-1983.

[עריכה] בעריכתו

• שערי אורה, יוסף בן אברהם ג'יקטיליה, מוסד ביאליק
• הערך על ר'משה קורדובירו באנציקלופדיה העברית.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• שפינוזה - פילוסוף הפילוסופים, אתר מט"ח
• ראיון ברדיו על בין יהדות לנצרות, אתר האוניברסיטה העברית
• לי אין ספק שנחזור לגבולות 47' - ראיון עם פרופסור בן שלמה, ביטאון הסתדרות המורים
• יאיר שלג, ישעיהו ליבוביץ' של הימין, בעיתון הארץ, 13.4.07
• גור סלומון, השיעור האחרון של פרופ' בן-שלמה, באתר "מקור ראשון"
• פרופ' יוסף בן שלמה הלך לעולמו, באתר ערוץ 7
• לירון מילשטיין, פרופ' יוסף בן שלמה הלך לעולמו, באתר ynet.
• פרופסור יוסף בן שלמה ז"ל, בפורום עצור כאן חושבים.

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%9F_%D7%A9%D7%9C %D7%9E%D7%94
:

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

היום במעריב במדור הדעות הייתה דעה הקוראת להעניק לו את פרס ישראל כבר ביום שלישי כי שנה הבאה זה יכול להיות מאוחר מידי
יהי זכרו ברוך