20-03-2005, 01:34
|
|
|
חבר מתאריך: 11.01.05
הודעות: 259
|
|
Setting the records right
היסטוריה של הקראטה בקיצור:
1. אין קשר לבודהירהארמה. הנזיר ההודי הביא זרם בודהיסטי חדשני לסין, ותו לא. הנזירים הסינים התאמנו בגונג-פו עוד לפני שהגיע, ואף לאחר מכן לא קישרו בינו לבין אומנות הלחימה שלהם. הקשר הוא קשר ספרותי שנעשה במאות ה- 15 - 16 בסין, עם התפתחות הרומן הסיני.
2. "Naha Te", "Shuri Te", ו- "Tomari Te" הם מיתוסים שהומצאו ע"י היפנים במאה ה- 20. אוקינאווה הוא אי כל כך קטן שאפר לחצות אותו לרוחב בכמה שעות הליכה. הערים הנ"ל מאוד מאוד קרובות.
אוקינאווה הוא אי שנמצא דרומית ליפן. ב- 1601 האי נכבש ע"י ההאן (מחוז) של Satsuma. לפני כן השלטון באי היה עצמאי, וכממלכה עצמאית במזרח אסיה האוקינאווים קישרו עצמם מבחינה תרבותית לסין.
האוקינאווים למדו גונג-פו מנספחים צבאיים סיניים שהיו מוצבים באוקינאווה, וכן נסעו לסין על מנת ללמוד שם (בעיקר למחוז Fujian, כמו Higashiona Kanryo מייסד הגוג'ו-ריו, ו- Uechi Kanbun מייסד האואצ'י-ריו).
במאה ה- 13 היגרו מיפן לאוקינאווה משפחות סמוראיות מובסות, וגם הן הביאו ידע לחימתי לאוקינאווה.
למרות שהמקורות לקראטה האוקינאווי הם בעיקר סיניים (השם המקורי לקראטה הוא "יד סינית" 唐手, האוקינאווים פיתחו את שיטת הלחימה שלהם הלאה וכיום מדובר בשיטות שונות לגמרי.
חשוב לציין, שהקראטה היה אומנות לחימה שפותחה ע"י האצולה האוקינאווית (Bushi) ולא ע"י איכרים. כל המורים של תחילת המאה הקודמת הם ממשפחות האצולה.
בשלב מסויים באוקינאווה חל איסור על נשיאת נשק, וכאשר היפנים כבשו את האי ב- 1601, הם המשיכו את הצו. הקרטאה עבר להיות מלומד בסוד.
משנות ה-60 של המאה ה- 19 יפן נכנסה לתהליך מודרניזציה (Meiji Restoration), שלא פסח על אוקינאווה. תהליך המודרניזציה היה מלווה גם בתנועה לאומית מאוד חזקה. מורה בשם Itosu Anko החליט להוציא את הקראטה לאור ולהפוך אותו לכלי לבניית הילדים והנוער מבחינה בריאותית ונפשית. הוא לא הצליח להשלים את משימתו ותלמידו, Gichin Funakoshi, המשיך את דרכו, הביא את הקראטה ליפן עצמה והביא להכרה ממלכתית בקראטה כאומנות לחימה יפנית. הכניסה הזאת ליפן מסמלת את תחילת הדרך של "הקראטה המודרני".
לא כל המורים אהבו את השינוי הזה, וב- 1936 היתה פגישה של המאסטרים הגדולים באוקינאווה בקשר לעתיד הקראטה. בפגישה זו הוחלט להחליף את הקאנג'י של הקראטה מ"יד סינית" ל"יד ריקה".
כיום יש קראטה אוקינאווי, וקראטה יפני. אסור לשכוח גם את שיטות הקובודו והקובוג'וצו (כלי נשק) האוקינאוויות, אבל זה סיפור אחר.
אשמח לענות על שאלות יותר ספציפיות,
בעז
|