חבר שלי.

אתמול בערב הוא בא אליי ואומר לי: " וואלה שחר אני לא יכול יותר. היום בצהריים הגיעו שניי בחורים אמרו שהם מההוצאה לפועל. הם רצו להחתים את אמא שלי בטופס לעיקול כל כספיי סיוע שקיבלנו מאגודה פרטית! היא לא חתמה. אחריי זה הם אמרו שהמדינה ביקשה לעקל כל מיני נכסים בסכום החובות. בגין אי תשלום.
וכאן אני ידגיש. המוצרים הם מקרר, טלויזיה, מערכת מסכנה של 50 שקל!, ושתיי כורסאות! (עשו טובה השאירו את הכורסא האחת.)

ולפניי שאני יפתח כאן מה ולמה כמה דברים..
האמא עובדת במטבח של קייטרינג! חבר שלי בן יחיד. הוא היה באותו הזמן בדרך לבית אחריי הרבה זמןן בצבא.
האמא עובדת. היו להם הרבה חובות שלא באשמתם, בגלל האבא.
הם לא רצו להקשיב לשום דבר הם עיקלו לו חצי בית.
הבן אדם לוחם באגוז נתונים של תלפיות! הוצא לו לעבוד בחברת אייטק גדולה בחיפה לפניי הצבא והוא דחה אותה על הסף. דבר שהיה מרים למשפחה שלו את איכות החיים בצורה מטורפת.
הבן אדם היה פצוע במלחמה האחרונה ויישב חודשיים בבית חולים ועדיין חזר להיות לוחם.

וכאן הסיפור.
חבר שלי בא אליי ועושה לי "שמע אחי אני רוצה לצאת מהצבא.
כואב לי. כואב לי מאוד על אמא שלי. היא, זאת שדירבנה אותי לשרות הכי טוב שאני יכול להציע למדינה האהובה שלי. למולדת שלי. והקריבה את הפחדים שלה כל לילה. אני עם הלב שאם פותחים אותו בדוק בדוק יהיו בו גווני כחול לבן.
הלכתי על זה. השרות הכי טוב שיכול להיות. לוחם סיירת.
באותו שיחה בצהריים עם אמא שלי היא הגיעה למצב שהיא בוכה לי שאני פשוט יברח מהצבא".. ניתקו להם את החשמל לפניי שישי. שבת קודש. מים גם מאיימים לנתק.
"אבל אמא שלי פשוט חייבה אותי לצאת מהצבא. ולא סתם. על נפשי. אני אני יילך לקב"ן??? אניי???"

"אני רואה בטלויזיה אנשים שפשוט מאוד לא מתגייסים. עזוב ג'ובניקים שבאים לשעתיים ואז יאאלה לעבודה. לא מתגייסים!!!
למה? למה שאמא שלי תסבול? אנשים לא מתגייסים כי הם לא רוצים שייפגע להם בחיי יום יום בעבודה התקינה שלהם!! בחיי הוללות שלהם!!!
3 שנים מזדיינותת!!

"אני זה שקיבלתי כדור בשמאל האגן ורסיס 3 אינץ' לתוך הכתף! אני זה שחיי בשכונת הכי נמוכה שיכולה להיות! אני זה שאמא שלו סובלת! צריך לסבול ולהגן בגוף שלי! שאמא שלי שסובלת עכשיו יצרה אותו! אני צריך לסכן את החיים שלי! ואז בא בן אדם נפשון ופשוט הולך לקב"ן אומר לו על הזין שלי ולא מתגייס.. ממשיך בחיים.."

ועוד משהו, הבן אדם הזה שנתיים לא הוציא מילה מהפה שלו על ההשתמטות. רק גאווה על הפעילויות. סיפוק כמה שהוא מרגיש שהוא תורם למדינה. ומילה הוא לא דיבר על החובות ועל הזכויות שהמשפחה שלו לא מקבלת שלא פירטתי כאן (והם צריכים לקבל!).

אני חושב שהנושא חרוש פה אבל זה מקרה שהייתי חייב לספר מקרה אישי שפגע בי מלא.
עכשיו לא יודע אם הוא רציני או לא בנוגע להמשך שרות אבל מה שאני יודע, שכל צעד שהוא יעשה אני ילך איתו.

מדינה ישראל. נותנת יד ולגיטימציה בכל העיניין הזה של הסרבנות.
וואלה הפריע לי הסרבנות, אבל לא למצב שאני יגיע וישתחרר ולא ימשיך בשרות.
אבל כשזה מגיע לפסים אישיים כמו כאן זה פוגע בי מאוד. לא היה למשפחה הזאת לאן לפנות. שום עזר לא הגיע שום יד מהמדינה שתיתן למשפחה הזאת ניצוץ להמשך החיים.
פשוט באו לקחו והלכו השאירו משפחה מתפוררת.
איך אתם רוצים שבן אדם כזה ימשיך בשרות קידמי למדינה. מי שמע על זה?!?!?!
שהוא בא ואומר לי "טוב למות למען המדינה שלי? " אין לי מה להגיד לו!
אני יודע מה זה. גם אני לוחם סיירת. גם אני נפגעתי מהמדינה פחות או יותר על אותו עיניין.


אותם סרבנים. הריי כל החרטות בעולם לא מזיזות לי. הסירוב שלהם לשרת בצבא לא מבוסס על עובדות מהמציאות כמו זכויות אדם. זה בא בתור גחמה מזדיינת או על פחד, לא מוכן לפנות התנחלויותת ואחד שלא מוכן להחזיק נשקק וההוא נגד כיבושש.
כי וואלה, בשום מקרה לא תראה סירוב על רקע אובייקטיבי, משהו מוסרי. רק זייניי שכל!
ולכן זה מה שמעצבן אותי שכל המשמעות של הסרבנות היא חסרת משמעות!!!!!!!

בן אדם בן לבקו"ם
לא רוצה להתגייס.
למה?
כי הוא שואף לשלום. החברה שלנו שואפת לנחת חיים. והמשכיות שלא תפגע בנפש העדינה שלו.
אבל מותר
מותר להקריב אנשים אמיתיים.
כדיי להשיג את מטרות האנשים האלה אני לא יודע אפילו איך לקרוא להם! ולהמשיך בעזרתם בהמשך חיי חברה תקינים.
הם מבינים שמדובר כאן בחיי אדם? או הכל מדבר אליהם בצורת חברה ופסים אישיים.??????????


טוב האמת שחפרתי, הריי זה פורום אינטרנטי ולא מאמר.
אני לא יודע מה המטרה פה ולא נראה לי שבאתי בשביל משהו. באתי רק להציג לכם נקודה.
שבמקרה הזה היא אישית וכואבת.
אותו חבר הסכים שאני יפרסם את המקרה שלו.

וואלה תאמין לי אתה צודק...
אני יספר לך סיפור....
החלום שלי פעם היה ללכת לטיס...מכיתה ט' אני חושב רק על זה...למדתי במגמות במיוחד שיתנו לי פוש לכיוון הזה ( פיזיקה + מחשבים) ...עשיתי הכל..והמשפחה שלי תמכה בזה כמובן...אבל מה לעשות נפלתי במיונים...התבאסתי והכל...
וכל המשפחה פתאום אמרה לי אוקיי אם אתה לא תהיה טיס לך להיות ג'ובניק...אל תסכן את עצמך..
אבל לא!
אני לא אחד כזה ואמרתי להם את זה מההתחלה אני לא אחד פחדן שילך להרים איזה דגל או משו כזה...
אז הלכתי ליום סיירות וקיבלתי גיבוש שייטת שאותו עברתי!...אז בניגוד לרצונות המשפחה שלי אני מתגייס לשייטת (אגב המשפחה השלימה עם זה כבר)...
מה שאני בעצם בא להגיד פה זה שאתה צריך להתייחס ללב שלך ולא למה שאחרים או אומרים או עושים...
כי אם יש אחוז באוכלוסיה שמעדיף להשתמט...אז יופי לו אבל אם גם האחוז שלא רק מוכן אלא רוצה לתרום מעצמו את המיטב ולתת למדינה הרבה יתבאס בגלל האחוז שמשתמט...תחשוב מה יקרה...

אגב הסיפור הזה רק מראה עד כמה אנשים קרי לב יש...תדע לך שאני מעריך מאוד את חבר שלך...לא הרבה היו מוותרים על הצעה מחברת הייטק לפני הגיוס!
בנוגע למה הוא צריך או כדאי שיעשה (לנסות להסתחרר או לא ) אני לא יביע את הדעה שלי...כי אני לא אובייקטיבי...אני לא במצב הזה..

רק שתדע שאנשים כמוכם מעלים לי את המוטיבציה ואת הגאווה לאנשים כמוכם בצבא...

אי אפשר להתעלם מהצדדים בחיים האישיים זה סוגייה מאלצת..
אתה צריך לקחת בחשבון את המשפחה שלך. ואם אתה מקשר בין דברים אתה לא יוצא פראייר,זה יותר מזה..
זה גובל באבסורד. זה מצב קיים שלא נותן לך להמשיך כי זה קשור במדינה ואיך שהיא מתפקדת.
זה האפקט שזה נותן.

ללכת עם הלב זה יפה.. אבל זה לא קיים כאן..
תאמין לי שאני אחרון שאפשר ללמד אותו על מה ומי יקרה אם וכאשר אני יחשוב ככה וההוא יחשוב ככה..
לא לזה התכוונה הנקודה.

מצער לשמוע סיפורים כאלו, המדינה חייבת לדאוג שלחייל שמגן אליה יהיה את השקט האישי לדעת שבזמן שהוא בצבא הוא לא צריך לדאוג לדברים שקורים בבית.

(אני לא מדבר על נושאים אישיים - גירושי הורים או מוות חס וחלילה, אלא דברים שלמדינה יש בהם יד)

חבר שלך פנה לצבא? לצבא יש אפשרות לעזור בדברים האלו, בנוסף לטיפול ת"ש שעלול לקחת תקופה מסויימת, המג"ד שלו יכול לאשר כמה דברים מידיים (חופשה מיוחדת לדוגמא) וביחידות מסויימות התמיכה עוד גדולה יותר (בצורות פחות פורמליות)

אני גם הייתי שוקל פשוט ללכת עם זה לתקשורת, מה לעשות שבמדינה שלנו הרבה דברים נפתרים דווקא בצורה הזאת.

בקשר להשתמטות - במקרה שלו אין שום קשר להשתמטות, אם הוא יפנה לגורמי ת"ש יכול מאוד להיות שהם יגיעו למסקנה שהרבה יותר חשוב שהוא יהיה בבית עכשיו, עם כל הכבוד לויתורים שצריך לעשות למען המדינה יש מקרים שפשוט אין ברירה ויותר חשוב לדאוג שהמשפחה עומדת על הרגליים.

אני באמת מקווה שחבר שלך יצא מכל הבאלגן הזה.

הגלריה שלי בפליקר

אחי כל העזרה שבעולם מצד הצבא כרגע מאוד נזילה כי הנזק כבר נגרם. העוגמת נפש גם היא.
הצבא עזר לו מאוד אבל במצב שלהם זה לא כל כך עוזר במיימדים שלהם.

הוא קיבל מענ' מיוחד הוא מקבל תשמ"ש אבל הצרות הם יותר מזה..
חופשה מימוחדת זה בעיה.

תקשורת הבן אדם לא יפנה הוא לא אחד כזה שאוהב לעשות רעש מדברים.
יהיה טוב........