שנים רבות חלפו מאז צניחותי האחרונות

עיינתי בתמונה הבאה שהובאה ב- Militaryphotos ב - 14 באוגוסט. האם לא תפס הצלם כאן בעייה מסוימת (סימנתי בחיצים)?

סיפור דומה בדבוקת לילה של כותב השורות הללו הוביל אז (סוף שנות ה- 60) לפתיחת רזרבי ולמפגש לא נעים ומהיר עם אמא אדמה.

הקימור של המצנחים הללו שבתמונה גם הוא נראה לי מוזר משהו - אבל ייתכן וזכרוני משטה בי. נראה לי שמצנח ה- 60 מ"ר שהיה אז בשרות צה"ל היה פחוס יותר (הרזרבי היה 40 מ"ר - ולרוע המזל אני זוכר היטב....)

אגב - למי שממש מסוקרן - צנחתי עוד מהדקוטות והנורדים. אלה האחרונים היו בלתי נעימים להיפלטות. הדקוטה - היתה חביבה עלינו במיוחד (היה כאן איזה אשכול שדומני הזכיר זאת).

כנראה רכיבת מצנחים, צנחן רוכב על מצנח רעהו.

המצנחים בתמונה הם מצנחים מתכווננים בדומה למצנחי המד"צים.
ראה את פתחי זרימת האויר במצנח (שקוף).
למצנח שתי ידיות להסטת זרימת האויר לימין לשמאל וקדימה.

אכן , הצניחה מדקוטה דמתה להפלא לקפיצה מהמניפה, חלק ולמטה.

האם יש למישהו תמונות של אותה מניפה בה התאמננו בקורס הצניחה ?

זכור לי ה"פחד" הגדול שהיה דווקא בעליה על המגדל הצר והגבוה לראש המניפה והעמידה על ה"מרפסת" הצרה... הקפיצה ממנה עצמה היתה תענוג...

ומשם ל"איכמן".....

לי דווקא זכורה היטב הנדנדה הגדולה. במידה והרצועות לא הונחו כהלכה, היה מפגש לא נעים בינם לבין חלקים רגישים בגוף ...וכמובן החתכים בצוואר שנשאנו בגאון שבועות אחרי הקורס.